זאת אף זאת, באותו מסמך אשר הוצא על ידי המפקחת על הבנקים ובו הוראות לתאגידים הבנקאיים לניהול סיכוני ציות נוכח קביעת עבירות מס כעבירות מקור, נקבעה הנחייה כדלקמן:
"על תאגיד בנקאי המזהה בהסתמך על המידע המצוי ברשותו, פעילות העונה על דפוסי פעולה
כאמור בסעיף 7.3 . לעיל, ( - בין היתר: "פעולות שייתכן כי קשורות להתחמקות הלקוח מתשלום מס או שמקור הכספים בהם מהכנסות שלא דווחו לרשות המסים כנדרש" ל.ב.) לרבות דפוסי הפעולה המופיעים ברשימה שבנספח, וכן לפעול לאיתור ולקביעת דפוסי פעולה מתאימים נוספים. או פעילות חריגה אחרת בחשבונו של לקוח או של עובר אורח, לקבל הסבר מהלקוח באשר למטרות הפעילות או להגיונה העסקי או הכלכלי, לרבות קבלת
אסמכתאות רלוונטיות.
הסברים לקוניים של לקוח כי מדובר ב"תכנון מס" (או הסברים דומים), לא מהווים כשלעצמם הסבר מניח את הדעת, ועל התאגיד הבנקאי לבחון, בהתאם לגישה מבוססת סיכון, את הצורך לדרוש מהלקוח הצהרה כי דיווח על הכנסתו בהתאם לדין, ואף לדרוש ממנו להציג חוות דעת מקצועית ומנומקת, ולבחון את הרלוונטיות שלה לנסיבות המקרה."
19. בממשק בין חובות התאגיד הבנקאי למתן שירות, בהתאם לחוק הבנקאות, לבין חובות הפיקוח והבקרה המוטלות עליו בהתאם לחקיקה הנוגעת לאיסור הלבנת הון, נקבע בסעיף 24 לנוהל המפקחת על הבנקים כי:
" אי היענות של הלקוח למסור פרטים הנדרשים למילוי הוראות הצו, הוראה זו ונהלי התאגיד הבנקאי שנקבעו על-פיה, וכן יסוד סביר להניח כי פעולה קשורה להלבנת הון או למימון טרור, או יישום מדיניות התאגיד הבנקאי, כאמור בסעיף 41 , יחשבו כסיבה לסירוב סביר לפתיחת חשבון וניהולו ולמתן שירותים למבצע פעולה שאינו רשום כבעל או כמורשה חתימה בחשבון לעניין חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א 1981- . כמקרה כאמור, ישקול התאגיד הבנקאי לדווח לרשות המוסמכת על פעולה בלתי רגילה (על פי סעיף 9 לצו)"
זאת ועוד, במסגרת הפסיקה כפי שהובאה לעיל, ובכלל זה בפסק הדין בעניין עמותת עיאמר, נקבע כי סירוב למתן שירות ובכלל זה גם באופן העולה כדי סגירת חשבון, בהתבסס על חשדות בדבר עבירות על החקיקה בעניין הלבנת הון, יהא בו בכדי להוות סירוב סביר למתן שירות.
עוד נקבע מפורשות, באשר לאספקת מידע הנדרש לבנק לשם הפסת דעתו בכל הנוגע לפעילות הלקוח, בת"א (חי') 13195-04-16 מ.ר.מ. אקספרס בע"מ נ' בנק לאומי בע"מ (2.6.16) כי:
"ברי, כי לצורך ביצוע חובותיהם על פי דין, זכותם של המוסדות הבנקאיים לקבל את כל המידע הדרוש להם כדי "להפיס את דעתם" בנוגע לפעילות זו או אחרת בחשבונות לקוחותיהם, ועל מנת שיוכלו לוודא שאין שימוש שלא כדין בחשבונות – וכך יוכלו למלא את חובותיהם כלפי הרגולטורים וכלפי הציבור. זאת ועוד, אף אם דרישות מעין אלו, מקשות על הלקוח ודורשות ממנו הקצאת משאבים ותשומות לצורך קיומן – אני סבורה כי חלה עליו חובה לקיימן, בכפוף להיותן סבירות בנסיבות."