במסגרת סעיף 15 לנוהל נקבע כי הבנק יקבע חשבונות כחשבונות בסיכון, תוך התחשבות בסוג העסק מושא החשבון (לדוגמא עסק עתיר פעילות במזומנים), במקום פעילות הלקוח (מדינות בסיכון גבוה, העדר זיקה לישראל), סוגי השירותים הנצרכים על ידי הלקוח (העברות אלקטרוניות של סכומים גבוהים וכו') וסוגי הלקוח (איש ציבור, מבנה בעלות מורכב וכו').
18. עוד יצוין, כי הן במסמך אשר פורסם על ידי הרשות להלבנת הון ביום 2/9/15 (המסמך צורף כנספח 49 לתגובת הבנק לצו המניעה) והן במסמך המפקחת על הבנקים מיום 23/11/16 (המסמך צורף כנספח 47 לתגובת הבנק לצו המניעה), פורטה שורת "דגלים אדומים" אשר עליהם יש ליתן את הדעת, כמסמנים צורך בבחינה או חקירה מיוחדות. עוד צוין כי אין בקיומו של דגל אדום אחד בלבד כדי להעיד בהכרח על סיכון להלבנת הון או מימון טרור ובלבד שקיים הסבר מניח את הדעת לפעילות זו. לצד זאת, נקבע כי ככל שקיימים דגלים אדומים רבים יותר בפעילות, כך עולה החשש כי מדובר בפעילות הלבנת הון או מימון טרור.
הדגלים האדומים הרלוונטיים לדיון לפני ואשר פורטו במסגרת מסמך הרשות להלבנת הון הינם - "הלקוח קיבל חלק מהשירות העסקי מנותן שירות עסקי אחר אשר לא השלים את הטיפול בנושא, סירב לספק את השירות המבוקש או שהיחסים עם נותן שירות עסקי אחר הופסקו";
"ידוע לנותן השירות העסקי כי ללקוח הרשעות קודמות בעבירות הלבנת הון או עבירות מקור, או שהוא נמצא תחת חקירה בנוגע לעבירות אלו..."
"מקור הכספים במוסדות פיננסים , תאגידים שהוקמו, או בני אדם המתגוררים במדינה בסיכון או במדינות OFFSHORE. הפעילות הפיננסית אינה תואמת את פרטי השירות העסקי שניתן/הוסכם (תדירות, מועד, אמצעי התשלום וכו')בלא סיבה או היגיון עסקי".
עוד רלוונטיים הדגלים האדומים כדלקמן אשר נקבעו במסמך המפקחת על הבנקים:
הקמת חברה פעילה נוספת בעלת שם דומה במדינה אחרת; העברות מרובות ובסכומים מהותיים אל מדינות OFFSHORE ולהיפך; תנועות סיבוביות בהן כספים מושקעים מחדש במדינת המקור אחרי שהופקדו במדינה זרה (לעיתים קרובות OFFSHORE);הפעולה בחשבון בלתי אופיינית לפרופיל הלקוח כגון ניהול פעילות עסקית בחשבון שלא נפתח למטרה זו או היקף פעילות שאינו תואם את המידע שמסר הלקוח בעת פתיחת החשבון; חשבונות של תושבי חוץ, בהם מיופה כוח תושב ישראל; חשבונות על שם חברה שהתאגדה ב OFFSHORE שבשליטת תושב ישראל או שמורשה החתימה בחשבון הוא תושב ישראל.