22. הדגלים האדומים אשר התעוררו באשר לפעילותם של המבקשים;
כפי שפורט לעיל בהרחבה, במסגרת מסמכי הנחיות אשר הועברו לבנקים, הן על ידי המפקחת על הבנקים והן על ידי הרשות למלחמה בהלבנת הון והטרור (אשר הובאו לעיל בסעיף 18), יש בקיומו של דגל אדום ועל אחת כמה וכמה, בקיומם של מספר דגלים אדומים, בכדי לחייב את התאגיד הבנקאי לנקוט בבדיקה קפדנית יותר של חשבונות הלקוחות בהם מתקיימים דגלים כאמור. בענייננו, לית מן דפליג, כי מתקיימים מספר דגלים אדומים, אשר חייבו את הבנק לבחינה קפדנית, זהירה וניתן אף לומר חשדנית – של חשבונות המבקשים.
כך, כפי שצוין לעיל, המבקשת הינה חברת בת של חברת פרגון אי. איקס, שהיא חברה אשר מקום התאגדותה באיי הבתולה ומקום מושבה באיי מיין, שניהם מוכרים כמדינות OFFSHORE וכמקלטי מס.
לקוחותיה של המבקשת, אשר מהם מקור הכנסותיה - הן כולן חברות זרות ויתרה מכך, לקוחותיה המרכזיות – UFX TRADE ו – UFX GLOBAL אף הן התאגדו במדינות המהוות מקלטי מס- בליז וונואטו.
המבקש, טולדנו, הינו בעל מניות בחברת פרגון אי איקס – במישרין, בנאמנות או מכוח היותו עובד בחברת אקסגון - ובהתאם להצהרתו, דיבידנדים מחברה זו הם המקור להכנסותיו והפקדותיו בחשבון הבנק.
יתרה מכך, אין חולק כי במהלך חודש ספטמבר נעצרו שניים מבעלי זכויות החתימה במבקשת – מר סער פילוסוף (שאף הוא בעל מניות בפרגון אי אקס) והמבקש-טולדנו, בחשד לעבירות הלבנת הון, בניגוד לפקודת מס הכנסה והתנהלה כנגדם חקירה בנושא על ידי הרשויות המוסמכות [ראו החלטת בית המשפט השלום במ"י 65385-09-16 ו 65396-09-16 מיום 29/9/16, אשר צורפה כנספח 16 לתשובת הבנק לבקשה לצו מניעה].
קיומם של שלל הדגלים האמורים, היה בו בכדי לחייב, כפי שקבעתי, נקיטה בגישה זהירה, קפדנית וחשדנית יותר באשר לחשבונות המבקשים.
23. אי המצאת מסמכים כדבעי בכל הנוגע למהות פעילותה של המבקשת כמו גם באשר ללקוחותיה;
על החשדות המתעוררים כפועל יוצא מהדגלים האדומים המובנים בפעילות חשבונות המבקשים, הוסיפה התנהלותם כלפי הבנק ובכלל זה בפרט, מחדלם החוזר ונשנה מהמצאת מסמכים אשר נדרשו על ידי הבנק וזאת, על מנת להראות תקינות פעילותם וחוקיות מקורות הכספים המופקדים לחשבונותיהם.
הדוגמא הבולטת לאמור, נסבה על מסמכים הקשורים בפעילותה של המבקשת אל מול חברת UFX TRADE – פעילות אשר מהותה לא הוסברה כדבעי על ידי המבקשת לבנק בזמן אמת ואשר המסמכים הקשורים בתקבולים ממנה אף בהם יש בכדי לעורר ולא להפיס חשד.
כך וראשית, על אף שחברה זו הינה חברה המאוגדת בבליז ומקום מושבה בקפריסין, התקבולים ממנה התקבלו מסלובקיה.
זאת ועוד, ביום 4/11/16, הועבר תקבול בסך 600,000$ מחברה זו ומשהתבקשה אסמכתא להעברה, הועברו על ידי המבקשת שני מסמכים הנחזים כחשבוניות- אחד בעברית מיום 9/11/16 מספרו: 16000001 PL ע"ס 313,193$ והשני באנגלית מיום 31/10/16 על סך 286,807$ ומספרו: 168000032 EL [שני המסמכים צורפו כנספח 19 לתשובה לבקשה לסעד זמני]. באשר לשני המסמכים האמורים, הרי שראשית טען הבנק כי הפעילות בגינה נדרש או בוצע התשלום, אינה מפורטת כלל (במסמך השני) או מפורטת באופן מעורפל כ"מוצר כללי" (במסמך הראשון). זאת ועוד, באשר למסמך הראשון מפנה הבנק, בצדק, לשני כשלים- הראשון, תאריכו- 9/11/16 – תאריך שהוא חמישה ימים לאחר ביצוע ההעברה הכספית והשני, שפתו - עברית- הגם שהינו מופנה לחברה זרה. לאור האמור, עוררו אסמכתאות אלו חשד בליבו של הבנק. (במאמר מוסגר אציין כי בסיכומיהם טוענים המבקשים כי חשד זה היה מופס לו היה הבנק פונה אל המבקשים בבקשה להבהרה. כך לטענתם, במענה לפנייה זו היו מבהירים המבקשים כי התקבול בסך 600,000$ הינו בחלקו (קצת פחות ממחצית – לפי המסמך השני), בגין פעילות שבוצעה על ידי המבקשת בחודש אוקטובר 2016 ואילו יתרתו הינו מקדמה על חשבון הפעילות בחודש נובמבר 2016 ומשכך, המסמך הראשון אשר הוצג אינו חשבונית אלא חשבון עסקה. הנני סבורה כי לא זו בלבד שאין בהסבר האמור בכדי להניח את הדעת, אלא ההיפך הוא הנכון – ההסבר יש בו בכדי להאיר הפעילות באופן לא סביר ונטול היגיון כלכלי עוד יותר, שכן – היעלה על הדעת שחברה תקדים תשלום בסכום כה משמעותי כמקדמה על חשבון שירות שטרם קיבלה?!).