יתרה מכך, המבקשים מוסיפים וטוענים כי המציאו את ההסכם בין חברת UFX TRADE לבין טויגה און ליין ולטענתם די בו ובחשבוניות כפי שהומצאו, בכדי להוות אסמכתאות מספקות לתקבולים. אלא שאין ממש בטענתם זו – ראשית, המבקשים עצמם טוענים כי המסמך השני הינו חשבון עסקה - קרי לא מדובר באסמכתא מחייבת או המדווחת כדין. זאת ועוד, במסגרת ההסכם נקבעים השירותים אשר מסופקים על ידי טויגה לחברת UFX TRADE ואולם, בניגוד לחוזים עם שני הלקוחות האחרים של טויגה און ליין, אין מדובר בחוזה המקנה תמורה קבועה, אלא שבמסגרת ההסכם מוקנית תמורה משתנה, שהיא פועל יוצא מהיקף פעילות הלקוחות המגויסים על ידי טויגה און ליין בעבור UFX TRADE. בנסיבות אלו נקשה - האם חשבוניות ובהן תיאור שירות כללי וההסכם הינם האסמכתאות היחידות אשר ניתן להמציא בגין פעילותה של חברה זו? שהרי לו אמנם מסופק לה שירות, האם לא הועבר אליה פירוט הנוגע לעמלות בגינם שולם עבור השירות ולכל הפחות ניתן להמציא אסמכתאות המעידות על כך?!
24. בנוסף, באשר לחברה זו, התבקשו המבקשים, שוב ושוב – בהתאם לדין ובין היתר להנחיית המפקחת על הבנקים (אשר הובאה לעיל בסעיף 18)- להמציא מסמכים מגורמים מקצועיים של החברה- כגון רואה חשבון או עורך דין, המופנים אל הבנק ואשר מפרטים כי החברה פועלת כדין בכלל ובפרט בכל הנוגע לתשלום מיסים. אלא, שהמבקשים כשלו מהמצאת מסמכים כאמור ובלב הבנק התעורר החשד כי מדובר במחדל בכוונת מכוון. כך, המבקשים המציאו אישור עו"ד קפריסאי מיום 28/11/16 ולפיו – החברה נרשמה תחת חוקי בליז כחברה בינלאומית, המען הרשום שלה הוא בבליז, מחזיק המניות של החברה הינו דניס דה יאנג ולמיטב ידיעת החתום, אין לחברה יחסים עסקיים הנוגעים ללקוחות ישראלים בתחום הפורקס. באשר לאישור זה, הרי שראשית- מדובר באישור שניתן על ידי עו"ד קפריסאי ולא עו"ד הפועל במדינה בה רשומה החברה, בה כתובתה הרשומה ובה חלה עליה החובה לדווח על הכנסותיה ומקורן. זאת ועוד, אישור זה אין בו משום מענה באשר לתחום עיסוקה של החברה ולשאלות האם מקור הכנסותיה כדין והאם משולם בגינן מס. עוד המציאו המבקשים מכתב מיום ,24/11/16 חתום על ידי רואה החשבון תמיר מיידני מישראל ולפיו- לפי מידע אשר הומצא לו על ידי החברה - מדובר בחברה העוסקת בפורקס, הרשומה בבליז ונושאת בחובות הנוגעות לתשלום מיסים במקום התאגדותה. כן, הומצא מכתב מיום 24/11/16 מעורך הדין טל רון יצחק, אשר בהתאם לרשום בו - בהסתמך על המידע שהומצא לו על ידי החברה- החברה הינה חברה אשר התאגדה בבליז, פעילויותיה הבנקאיות מדווחות לרשויות הרלוונטיות בבליז כדין, ופעילותה היא בתחום הפורקס ולא בשום תחום אחר. גם באשר לשני המכתבים האחרונים -עיננו הרואות- לא מדובר במסמכים אשר הוצאו על ידי עורכי הדין של החברה במקום מושבה, התאגדותה, פעילותה או המקום בו הינה נדרשת לדווח על פעילותה והכנסותיה – אלא, שהומצאו מכתבים על ידי רואה חשבון ועורך דין ישראליים, אשר כל שיש בהם הוא שיקוף מידע אשר נמסר על ידי החברה, בלא כל אסמכתא התומכת באמור ובלא פירוט מעבר לכך באשר למקורו. באשר למכתבים אלו, הנני מוצאת להדגיש כי במסגרת סיכומיהם טענו המבקשים כי בהתאם לכללים החלים על עורכי הדין, כמו גם רואה החשבון, אין מקום לחייבם להצהיר בעבור לקוחותיהם על מידע מידיעתם האישית. טענה זו של המבקשים – אשר לגופה יש בה ממש – אין בה בכדי להועיל למבקשים, באשר בצדק טען הבנק כי אין בה בכדי להוות תשובה הולמת לקושי הנעוץ בכך, שתחת להמציא מסמכים מאת רואה החשבון או עורך הדין של החברה במקום מושבה, מקום התאגדותה, המקום בו הינה משלמת מיסים, ואשר הם אלו אשר מטפלים לה בעניינים אלו אל מול הרשויות – מסמכים אשר הבנק מחויב לדרוש לפי הנחיות המפקחת על הבנקים - בחרו המבקשים להמציא שוב ושוב מסמכים מאת עורכי דין או רואה חשבון ישראליים, אשר ברי כי אינם מטפלים בנושאי המיסוי של חברה זו, אשר לא פירטו מה טיב היכרותם עם לקוחה זו וכן, לא צירפו כל אסמכתא המבססת המידע המפורט במכתבם. עוד יצוין כי אין במסגרת המכתבים כל הסבר באשר לשירותים אשר מספקת המבקשת ללקוחה זו.