31. אציין כי בנוסף לנושא החקירות אשר לא הובהרו, כמו גם נושא הפקדת הדיבידנד בשיעור כה ניכר ואשר לגביו עלו תהיות כפי שפורט, הרי שבאשר למבקש גם חל משבר אמון - הן הואיל והתחוור כי מצגיו לבנק, בכל הנוגע לבעלותו בחשבונות אחרים, התבררו כלא נכונים והן לאור האופן בו התבטא כלפי הבנק. כך, בעניין זה האחרון, בתצהיריו טען הבנק כי המבקש התבטא כלפיו באופן שאינו ראוי לרבות בצעקות. שיקוף לאמור ניתן למצוא בנוסח ההודעה מיום 20/12/16, אשר צוטטה לעיל וכן, בתצהיר וייס אשר מתאר בסעיף 116 שיחה בין טולדנו לבין הבנק ב"טונים גבוהים ואיומים".
זאת ועוד, בכל הנוגע למצגי המבקש – הרי שהמצג אשר הוצג על ידי המבקש הוא כי אין לו חשבונות נוספים מלבד חשבונו המתנהל בבנק. כך, ביום 8/12/16 כתב המבקש למר וייס- מנהל סניף הבנק: " אני מזכיר לך כשעברתי לבינלאומי העברתי את כל הפעילות הבנקאית שלי אליכם ואין לי דרך אחרת לקבל את הכספים האלה". במענה לכך ענה לו מר וייס כי: "הפעולות והאסמכתאות נמצאות בבדיקה. בשיחה שקיימנו באמצע ספטמבר על העברת כספים לחו"ל העברת לי פטור מניכוי מס במקור המופנה לבנק מזרחי, גם כשדיברנו בטלפון אמרת שמזרחי לא עושים לך בעיות בנושא ושיש לך חשבונות בבנקים אחרים. מה קרה להם?" ותשובתו של המבקש מאותו יום הינה בזו הלשון: "בסוף ספטמבר סגרתי את החשבונות האחרים שלי לאור זה שהחשבון שלי אצלך התנהל כשורה ..." – אלא שהצהרתו זו של המבקש, התבררה כלא נכונה, עוד קודם להליך המשפטי. כך, בהתאם לתצהיר וייס מטעם הבנק, כבר בחודש נובמבר, עת הופקד לחשבון המבקש סך 2,349,250 ₪ מחשבון חברת יוניצ'ינג' והמבקש התבקש להבהיר את פשרו, במסגרת תשובתו הבהיר כי מדובר בעסקת חלפנות של כספים אשר הועברו מחשבונו בבנק המזרחי, קרי התחוור לבנק שלמבקש עדיין חשבון בנק בבנק המזרחי.
32. ריכוז כל האמור לעיל מלמדנו כי ההחלטה בדבר סגירת החשבון על ידי הבנק, מהווה בנסיבות כפי שהונחו, סירוב סביר למתן שירות ומשכך, עומדת במבחן הביקורת השיפוטית. כך וכפי שפורט, ניצני החשד הינם בדגלים האדומים אשר בדין נקבע כי יש בהן בכדי לחייב בדיקות מחמירות ויסודיות ובכלל זה- התאגדות במדינות OFFSHORE, קבלת כספים ממדינות OFFSHORE, הפקדת כספים בשיעורים ניכרים ופעולות חקירה בתחום המיסוי. על הדגלים האמורים, התווסף מחדלם של המבקשים מהמצאת מסמכים אשר נדרשו על ידי הבנק ואשר דרישתם עולה בקנה אחד עם דרישות הדין והחובות המוטלות על התאגיד הבנקאי לברר את פשר פעילותו של הלקוח. בהקשר זה אציין כי לא הכמות הינה הרלוונטית אלא האיכות, כפי שיודגם להלן, המבקשת המציאה מסמכים מספר פעמים ואולם, כלל המסמכים אשר הומצאו על ידה שבו ולקו באותן לקויות וכשלים, אשר המבקשת – מסיבות השמורות עמה אשר יש בהן בכדי לעורר חשד רב – לא תיקנה אותם. עוד יצוין כי באשר לדרישת הבנק להמצאת מסמכים שאינם לקוניים ושהינם מבעל מקצוע הרלוונטי לחברה, בבחינת חוות דעת מקצועית, הרי שדרישה זו עולה בקנה אחד עם הנחיית המפקחת על הבנקים מיום 23/11/16 (שהובאה בסעיף 18 לעיל) ובהתאם לה, על הבנק לדרוש במקרה בו מתעורר חשד באשר לפעילות, חוות דעת מנומקת מבעל מקצוע ולא להסתפק בהסברים לקוניים בדבר תכנון מס.
לאור האמור, הרי שמחדלם של המבקשים מהמצאת המסמכים האמורים, יש בו כשלעצמו, בכדי לבסס סירוב סביר למתן שירות בהתאם להוראות סעיף 24 לנוהל.