יתרה מכך, כפי שפורט, יש במחדל כאמור, אשר נדמה כי הינו בכוונת מכוון, בכדי להוביל לפגיעה באמון אשר יכול הבנק ליתן בלקוח, פגיעה באמון אשר אף בה יש בכדי להצדיק סירוב למתן שירות.
אציין כי, כפי שפורט בפסיקה לעיל, אמנם לא די בכך שבלבו של הבנק יתעורר חשד ערטילאי או שהבנק יעלה טענות כלליות ואולם, מאידך, הבנק אינו מחויב לערוך חקירה ורף ההוכחה אשר בו הינו נדרש לעמוד, הינו רף הנמוך ממאזן ההסתברויות. בהתאמה לאמור, הנני סבורה כי הבנק עמד ברף ההוכחה המוטל עליו, באשר אף לדידי, בנסיבות כפי שהונחו ובהינתן שהמבקשים כשלו מהמצאת מסמכים רלוונטיים ואשר לכאורה- לו אין כל פסול בפעילות – המצאתם אינה כרוכה בקושי – הרי שפעילותם מעוררת חשד. ודוק- אין באמור בכדי לקבוע כי המבקשים פועלים בפעילות שאינה כדין או הכרוכה בהלבנת הון, אלא שהאמור תומך במשבר האמון אשר נוצר בין הבנק לבין המבקשים, אשר לא המציאו מסמכים אשר נדרשו לשם הנחת דעתו של הבנק, הפסת החשדות אשר עלו בליבו, בניית האמון בינם לבין הבנק וביסוסו.
האמור חל ביתר שאת בהינתן שאין מדובר במערכת יחסים ארוכת שנים, אלא במערכת יחסים שהינה בחיתוליה, בה האמון – אשר אינו פרי היכרות ארוכה – הינו שביר יותר. זאת אף זאת, כפי שפורט, מלבד מחדל המבקשים מהמצאת מסמכים להנחת דעתו של הבנק, התחוור כי חלק ממצגיהם כפי שהוצגו עובר לתחילת הפעילות, אינם נכונים, עובדה אשר אף בה היה בכדי להוביל למשבר באמון שרכש הבנק למבקשים.
לאור האמור הרי שהנני קובעת כי הסיבות אשר הובילו את הבנק למסור את הודעת הסגירה, יש בהן בכדי להוות סירוב סביר למתן שירות, בהינתן המידע אשר עמד בפני הבנק בעת הוצאת מכתבי הסגירה.
33. הטענות הנוגעות להליך אשר קיים הבנק ובאשר לאופן בו נוסחו הודעות הסגירה;
מוסיפים המבקשים וטוענים כי גם ככל שהיתה הצדקה לדרישת הבנק למסמכים נוספים או גם שיכול שעלו בלב עובדיו חשדות הקשורים בהתנהלות המבקשים, או מי מהם, הרי שההליך בו נקט הבנק לא היה תקין וזאת, הן הואיל והבנק לא נתן להם הזדמנות להתמודד עם חשדותיו והן, הואיל ומכתבי הבנק בדבר סגירת החשבונות נוסחו באופן לקוני, שאינו כולל פירוט הטענות כנגד המבקשים ומשכך, אינם כדין.
עוד טוענים המבקשים כי על אף שהבנק העלה טענות בנוגע למסמכים או אסמכתאות, הרי שבפועל הוא איפשר את הפעילות ובכלל זה איפשר את הפקדות הכספים והתנהלותו זו מלמדת על כך שבפועל, טענותיו אלו לא היוו הבסיס להפסקת פעילותם. עוד מוסיפים המבקשים ומפנים לכך שבפועל היו לבנק חשדות אחרים- כגון שמר דניס דה יאנג הינו פוליטיקאי הולנדי ומשכך, קיים דגל אדום נוסף– עובדה שאינה נכונה וכי פעילותה של המבקשת הינה בתחום האופציות הבינריות- חשד אשר אף בו אין ממש ואשר המבקשים לא עומתו עימם. המבקשים טוענים כי למעשה חשדות אלו היוו הבסיס האמיתי להוצאת מכתבי סגירת החשבון ומשכך, עת איפשר להם הבנק להתעמת מולם, הרי שההליך אשר נקט אינו תקין ואינו כדין.