37. עוד הוסיפו המבקשים וטענו כפי שפורט כי שומה היה על הבנק לנקוט בסנקציה פחות דרקונית מאשר סגירת החשבון ואולם, גם בטענה זו אין ממש ויפה לעניין זה תשובתו של קונורטוב מטעם הבנק בעמוד 193 שורות 3-7 כדלקמן:
"חשבנו, חשבנו על אופציה פחות דרקונית. לאחר שבחנו את הפעילות והפעילות היא כולה מול אותן חברות, שהציגו בפנינו, אז מה האופציה, להגיד להם לא לעבוד מול UFX? זה למעשה לעצור את הפעילות, לגמרי. זאת אומרת, אין הבדל בין סגירת חשבון לבין להגיד לו – אל תעביר את הפעילות הזאת. מה עוד שכל מארג הנסיבות שהצטרפו באירוע הזה, הביאו לידי אובדן אמון מוחלט בלקוחות."
זאת ועוד, בהתאם לפסיקה, הרי שבנסיבות כפי שהונחו בהן ניתנו למבקשים, על ידי הבנק, הזדמנויות רבות להפיס את החשדות ובהינתן משבר האמון בין הבנק למבקשים, פעל הבנק כדין עת מסר הודעות הסגירה [ראו לעניין זה בדומה- קביעות בתי המשפט בעניין עמותת איעמר וכן, בענין רינסנס הנזכרים לעיל].
38. מכאן אפנה לטענת המבקשים הנסבה על נוסח הודעות הסגירה- באשר להודעות, טוענים המבקשים כאמור כי נוסח ההודעה לוקה בערטילאיות ולקוניות ומשכך אינו מקיים את הוראות הדין ובהתאם להן על הבנק לשלוח הודעת סגירה מנומקת ומפורטת, באופן שהלקוח יוכל לדעת מהן הטענות המדויקות כנגדו וכך תינתן לו הזדמנות אמיתית להשיב לטענות אלה.
המבקשים מפנים, לעניין זה, להוראת סעיף 9 להוראות ניהול בנקאי תקין 432 – מסדיר כיצד על הבנק לפעול במקרה של "העברת פעילות וסגירת חשבון של לקוח", כדלקמן:
"9.(א) החליט הבנק לסגור את החשבון, ישלח ללקוח הודעה בכתב. הבנק יפרט בהודעה את הסיבות לסגירת החשבון ויציין כי לא מתקיימים התנאים המחייבים את הבנק לנהל את החשבון בהתאם לאמור בסעיף 2(א) של חוק הבנקאות (שירות ללקוח),התשמ"א – 1981.
(ב) הבנק יודיע ללקוח מהן הפעולות הנדרשות ממנו בהתאם לאמור בסעיפים 3 ו- 5(א) ורשאי הוא לדרוש את סיום הצעדים לא פחות מ 30- יום מתאריך משלוח ההודעה. סיים הלקוח להסדיר את הצעדים הנ"ל תוך 30 יום, כנדרש, ייסגר חשבונו במועד זה ויחולו ההוראות המפורטות בסעיף 8.
(ג) לא פעל הלקוח לפי דרישת הבנק בנדון תוך 30 יום מתאריך משלוח ההודעה, רשאי הבנק להפסיק את פעילות הלקוח בחשבון. אולם, אם פעילות הלקוח בחשבון עלולה לגרום הפסד כספי לבנק, יהיה הבנק רשאי להפסיק את פעילות הלקוח בחשבון ממועד משלוח ההודעה לפי סעיף קטן (א)."