עתמ (י-ם) 5516-12-17 מלט הר טוב בע"מ נ' הממונה על היטלי סחר

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים בפני כב' השופט ארנון דראל 29 מרץ 2018 עת"מ 5516-12-17 מלט הר טוב בע"מ נ' הממונה על היטלי סחר ואח' בעניין:-מלט הר טוב בע"מ -ע"י עוה"ד אייל רוזובסקי, מיכאל טסלר וטל ארד-העותרת -נגד - -1. הממונה על היטלי סחר ע"י עו"ד חגי דומברוביץ, פרקליטות מחוז ירושלים - אזרחי 2. סימנט אי.אס. בע"מ ע"י ע"ד רותם וירניק 3. רביע נופי בע"מ ע"י עו"ד לימור צור נוימן 4. heracles general cement company s.a ע"י עוה"ד ערן זך, חן לניר 5. SONMEZ CIMENTO YAP 1 VE MANDENCILIK SAN/TIN/ AC 6. CIMSA Cimento Sanayi ve Ticaret A.S ע"י עו"ד אלון אריאל 7. CIMKO CIMENTO VE BETON SAN.TIC.A.S 8. GOLTAS GOLLER BOLGESI CIMENTO VE SANAYI VE TICARET A 9. KCS KAHRAMANARAS CIMENTO BETON SANAYI VE MADENCILIK ISLETMENLERI 10. נשר - מפעלי מלט ישראליים בע"מ -ע"י עוה"ד דן סלע, ניר מולכו-המשיבים

פסק דין

מבוא
1. בעקבות תלונה שהגישה העותרת, אחת משתי יצרניות המלט הפועלות במדינת ישראל, על ייבוא צמנט פורטלנד - מלט (להלן: מלט) מיוון ומטורקיה בהיצף, פתח המשיב 1 (להלן: הממונה), בחקירה, וזאת בהתאם לסמכותו לפי חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ"א-1991 (להלן: החוק או חוק היטלי סחר).

2. הממונה נתן ביום 19.11.2017 את החלטתו המקדמית ובה קבע כי אכן מיובא לישראל מלט בתנאי היצף: שיעור ההיצף של המלט המיובא (הפער בין המחיר שבו נמכר המלט בארץ הייצור לעומת המחיר שבו הוא נמכר בישראל לאחר התאמתו) מהמשיבה 4, Heracles מיוון (להלן: הרקלס), נע בין כ- 100% ל- 106% בהתאם לסוג המלט, ומהמשיבות נוספות בהיצף בשיעורים נמוכים יותר.

3. בהמשך לקביעתו זו פנה הממונה לבחון את הנזק לענף היצרני המקומי. לאחר סקירת המידע שנמסר לו עמד הממונה על כך שגם העותרת וגם המשיבה 10, יצרנית המלט המקומית הנוספת, חברת נשר – מפעלי מלט ישראליים בע"מ (להלן: נשר) לא העבירו אליו את הנתונים המלאים והמפורטים על מנת לאפשר בדיקת נזק נאותה בהתאם להוראות סעיף 32ה' לחוק. אף שהממונה מצא תימוכין לאפשרות כי הייבוא במחירי היצף לכאורה מיוון ומטורקיה גרם לתופעת חיתוך המחירים ודחיקת המחירים, הוא קבע כי אין באפשרותו לקבוע את "מחיר המטרה" של הענף היצרני המקומי בכללותו, שאליו יש להשוות את מחיר היבוא. בהיעדר נתונים על אודות הפער, לא ניתן לקבוע האם נגרם לענף היצרני המקומי נזק והאם נזק זה הוא תוצאה של היבוא במחירי היצף. הממונה הוסיף כי אף אם הייתה העותרת מעבירה אליו את הנתונים, לא יכול היה הדבר לסייע בעדו שכן בהיעדר נתוניה של חברת נשר, שהיא יצרן המלט המרכזי והעיקרי לא ניתן להשלים את בחינת קיומם של נזק וקשר סיבתי.

4. בסיום החלטתו המקדמית נדרש הממונה לבקשת העותרת להטלת ערובה זמנית על המשיבות 2-9, וזאת עד להשלמת החקירה. הממונה דחה את הבקשה בשל היעדרם של נתונים מלאים, שנדרשו מצדה של העותרת ועיקר מצדה של נשר וגרמו לכך שלא ניתן לשקול את כל הקריטריונים שנדרש לבחון אותם לצורך הטלת ערובה ובעיקר את בחינת הנזק לאורך שלוש שנים בהתאם להוראות סעיף 25(א)(2) לחוק. משום כך החליט הממונה כי בשלב זה לא ניתן לקבוע את קיומו של נזק לכאורה לענף היצרני ועל כן אין מקום להטיל ערובה זמנית.

5. אחר מתן ההחלטה פנתה העותרת לממונה ועמדה על כך שהעבירה לו במועד שבו התבקשה לעשות כן, ביום 2.10.2017, את הנתונים הנחוצים לו בהודעת דואר אלקטרוני, ולאחר שנתברר לה מתוך ההחלטה המקדמית כי אלה חסרים העבירה אותם שוב ביום 21.11.2017. הממונה שלל את קבלת הודעת הדואר והנספחים לה ודחה את הבקשה לעיין מחדש בהחלטתו.