64. מכאן, שקשה ללמוד על הנזק לענף היצרני המקומי רק מהנזק שנגרם לעותרת, אף אם יתכן שהוא כשלעצמו לא מבוטל. לכך יש להוסיף כי יכולים להיות גורמים אחרים לירידה בהיקף המכירות של העותרת ונתח השוק שלה ובהם דרך הייצור הפחות מתקדמת במפעלה, ועלות גבוהה יותר של הייצור, שיכולות להשפיע על היקף הנזק הממשי הנובע מההיצף ועל הקשר הסיבתי בין ההיצף לבין הנזק.
65. לא נעלמה מעיניי טענת העותרת כי ניתן לקבוע את דבר קיומו של נזק על יסוד שיטה אחרת – "חיתוך המחירים", אלא שגם בעניין זה ניתן על ידי הממונה מענה מדוע בחר שלא לפעול, מקום בו מדובר בשוק שהוא במידה לא מבוטלת נשלט בידי גוף אחד, נשר, על יסוד 'חיתוך מחירים' מבלי לקבוע על סמך מסד נתונים את מחיר המטרה. בשאלה מקצועית זו, איני סבור כי בית המשפט לעניינים מנהליים יכול לשים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתו של הממונה שהוא הגורם המומחה בקביעת שיטות המחקר הנדרשות לביסוס ממצאים באשר לנזק הנגרם מהיצף (ר' לעניין זה בג"ץ 4999/03 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' ראש הממשלה, פסקה 18 (10.5.2006), שאליו הפנתה המשיבה 4, וכן ר' רייך ונדל, עמ' 312 לעניין היקף ההתערבות בהחלטת הממונה).
66. משכך פני הדברים, לא ראיתי חשיבות רבה בשאלה מצד מי הכשל בהמצאת המסמכים והנתונים החסרים של העותרת שכן, במצב שנוצר – מי שמשפיע על גורל החקירה ועל גורל ההחלטה המקדמית היא נשר ולא העותרת. ככל שנשר אינה מוסרת את כל המידע הדרוש, נמנע מן הממונה לקבוע מהו הנזק שנגרם לייצור המקומי, מהו הקשר בין ההיצף לנזק הזה, ומהו השיעור הנכון לערובה שייתן מענה למניעתו של נזק כזה. נובעת מכך גם המסקנה כי אין צורך להידרש לשאלה האם הממונה יכול לעיין מחדש בהחלטותיו.
67. אף אם תתקבל עמדת העותרת כי הרף הראייתי לקביעת ערובה אינו גבוה כל כך וייתכן אף שנמוך מזה שהממונה הדריך את עצמו בו, ולא ראיתי צורך לקבוע מסמרות בשאלה זו, הרי שגם לפי רף נמוך יותר, לממונה לא היו נתונים מספיקים לקבוע ערובה. נוכח מסקנתי זו איני נדרש לשאלת היקף בחינתם של 15 הפרמטרים לקביעת נזק ממשי בשלב קביעת הערובה.
68. לכל אלה יש להוסיף כי בסופו של דבר החלטת הממונה הינה החלטה לעניין סעד זמני ובכאלה הנטייה להתערב פחותה יותר. מכל מקום, בתוך פרק זמן קצר אמורה להינתן ממילא החלטת הממונה באשר לקביעת ההיטל, וכי החזרת הדיון לממונה בשלב הנוכחי עלולה לעכב את סיום החקירה. גם בכך יש כדי לתמוך במסקנה כי אין להתערב בשיקול דעתו של הממונה, אם כי לשיקול זה משקל נמוך יחסית.