54. ויובהר, השאלה מהו קו הגבול אשר משרטט את ההבחנה בין חברה כשירת פירעון לחברה חדלת פירעון רלוונטית גם לעניין נוסף, והוא כניסתה של חברה להליכי שיקום והבראה. אמנם לפי הוראות הפרק השלישי לחוק החברות, אין הכרח כי חברה הנכנסת להליכי הבראה תהא חדלת פירעון. במובן מסוים אף ההיפך הוא הנכון, שכן הליכי שיקום והבראה נועדו לרפא את החברה, לאפשר לה לפעול כ"עסק חי" עד לגיבושו של הסדר נושים, ולהבריאה (ראו: ע"א 6010/99 עו"ד ששון, מנהל מיוחד של חברת תבור, תעשיות שיש בע"מ (בפירוק) נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נו(1) 385, 398 (2001)), עוד בטרם היא הגיעה למצב שבו התדרדרותה הכלכלית הינה בלתי נמנעת ולא ניתן עוד להצילה. כך, נקיטת הליכים לפי סעיף 350 לחוק החברות, בטרם התדרדרה החברה לחדלות פירעון, והיא עודנה מדשדשת בגדרי "אזור חדלות הפירעון" ("The vicinity of insolvency") עשויה להביא לתוצאות טובות יותר מבחינת אפשרות שיקומה של החברה והפחתת הנזק הצפוי לנושים (ראו: ציפורה כהן ולאה פסרמן-יוזפוב "פירוק, הבראה, הסדר נושים – חשיפה של נושאי משרה לאחריות במסלולים השונים" ספר גרוס, 299 (2015)).
55. מכל מקום, אין חולק כי גם בעת הפעלת שיקול דעתו ובחינת אפשרות נקיטת הליכי שיקום והבראה, בית המשפט נדרש למצבה הכלכלי של החברה, ולקרבתה למצב של חדלות פירעון. על פני הדברים, חברה אשר תזרים המזומנים שלה שלילי וקיים יסוד לכך שהוא ייוותר שלילי גם במסגרת הליכי ההקפאה, אינה מתאימה להקפאת הליכים (ורדה אלשיך וגדעון אורבך הקפאת הליכים, הלכה למעשה 89-90 (מהדורה שניה, 2010)). עם זאת, במסגרת שיקול הדעת הרחב המוקנה לו, בית המשפט יכול להותיר לחברה שנקלעה למצוקה תזרימית מסוימת, "מרחב נשימה" אשר עשוי לאפשר לה "לעלות על המסלול" לשיקומה אם נמצא כי מבחינה מאזנית מצבה שפיר. במצב דברים אחר, יתכן שחברה עומדת בפירעון חובותיה מבחינה תזרימית, אך ברור לנושיה שמועד פירעונם טרם הגיע כי מצבה הכלכלי על פי תהום. גם במצב זה, עשוי בית המשפט להידרש לבקשה לפתוח בהליך הבראה ולמינוי בעל תפקיד, וזאת אף כאשר מצויה החברה ב"אזור חדלות הפירעון" בלבד (וראו: ע"א 3791/15 סינרג'י כבלים בע"מ נ' עו"ד ארז חבר, פסקה 8 (19.4.2016); פר"ק (מחוזי ת"א) 36681-04-13 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' אי די בי חברה לפיתוח בע"מ (4.5.2013) (להלן: עניין אי די בי חברה לפיתוח בע"מ); פר"ק (מחוזי י-ם) 26836-07-14 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' חברת דואר ישראל בע"מ (4.9.2014) (להלן: עניין דואר ישראל); פר"ק (מחוזי ת"א) 50735-10-15 רזניק פז נבו ר.פ.ן נאמנויות 2007 בע"מ נ' בי.ג'.איי השקעות (1961) בע"מ (1.1.2016)). במאמר מוסגר יצוין כי אפשרות פתיחת הליכי הבראה ושיקום במקום שבו מצויה חברה ב"אזור חדלות הפירעון", אשר התאפשרה עד היום מכוח פסיקת בתי המשפט בלבד, קיבלה ביטוי ממשי במסגרת החוק החדש, המאפשר לחברה (להבדיל מנושה) להגיש בקשה ל"צו פתיחת הליכים", גם אם היא אינה נמצאת בחדלות פירעון, וזאת במצב שבו הצו "יסייע" לה "למנוע" את חדלות פירעונה (סעיף 7(1) לחוק החדש – לעניין בקשת חברה; וסעיף 9 – לעניין בקשת נושה). עניין זה אף נקבע כתכלית העיקרית של החוק החדש, בו נאמר בסעיף 1 כי החוק נועד להסדיר את פירעון חובותיו של חייב או תאגיד, "הנמצא או העלול להימצא במצב של חדלות פירעון".