60. באשר לדין הקיים בארצות הברית, הרי שניתן להיעזר בו אך בזהירות, שעה שלא קיים בדין האמריקני תנאי להוכחת חדלות פירעון על מנת לפתוח בהליך ארגון מחדש של חברה או פירוקה. עם זאת, שאלות דומות מתעוררות גם באשר לפרשנות המונח "insolvent" המוגדר בחוק פשיטת הרגל הפדראלי (U.S. Bankruptcy Code § 101(32)(A)). בספרות האמריקנית אף קיים ביטוי לגישה לפיה בתי המשפט השתמשו בכל אחד מהמבחנים, מבחן תזרימי ומבחן מאזני, בערבוביה וללא שנבחר אחד מהם באופן מובהק (ראו: דוד מינץ "השותפות הנישואית והערבות ההדדית בין בני זוג בפשיטת רגל – עיון מחודש" דין ודברים ט (תשע"ו) 105, בעמ' 135 (ה"ש 137); Richard M. Cieri & Michael J. Riela, Protection Directors and Officers of Corporations That Are Insolvent or in the Zone or Vicinity of Insolvency: Important Considerations, Practical Solutions, 2 DePaul Bus. & Comm. L.J. 295 (2004); ובאשר לנטל ההוכחה לעניין חדלות פירעונה של חברה, ראו:Clay v. Traders Bank of Kansas City 708 F. 2d 1347, 1350-1351).
מהכלל אל הפרט
61. ובאשר לענייננו. בית המשפט המחוזי מצא, בהתבסס על ממצאים עובדתיים וחומר הראיות, כי החברות חדלות פירעון מבחינה תזרימית, כאשר הבעיה התזרימית הינה בהיקף עצום ולמשך זמן רב. מעבר לדרוש נמצא כי הן חדלות פירעון גם מבחינה מאזנית. קביעות אלו התבססו על בחינה מפורטת של עניינים שבעובדה, לאחר חקירת עדים, צלילה לתוך טיעוני הצדדים ובמסמכים עליהם התבססו המערערות מזה ובעל התפקיד מזה, תוך התייחסות מפורטת לראיות שהוגשו ולמצבן של החברות מבחינת מכלול ההיבטים הרלוונטיים לעניין. במסגרת זו לא למיותר להזכיר את ההלכה, כי ערכאת הערעור לא תתערב בממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים כאשר נפל פגם חמור היורד לשורש העניין או שנמצא כי הממצאים אינם מבוססים דיים (ע"א 6991/14 מפרם סוכנויות (1999) בע"מ נ' חריש וקציר 2000 בע"מ, פסקה 25 (19.5.2016) והאסמכתאות שם; ע"א 485/89 קו נקודה בע"מ נ' B.V. Briefhounder en Papierwarenfabriek, פ"ד מו(1) 265, 270 (1991); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1026 (מהדורה 12, 2015)). מקרה זה לא נמנה על אותם מקרים חריגים, המצדיקים את התערבות ערכאת הערעור.
62. מעבר לכך ולגופו של עניין, הלכה למעשה אין כל מחלוקת אמיתית בשאלת חדלות פירעון החברות. אין חולק כי החברות חדלות פירעון מבחינה תזרימית, בהיקפים ניכרים (כ-200 מיליון ש"ח לעמדת בעל התפקיד וכ-110 מיליון ש"ח לעמדת רו"ח סומך, המומחה מטעם המערערות). יודגש כי בבקשה למתן צו הקפאת הליכים שהגישו מערערות 6-1 לבית המשפט המחוזי ביום 24.3.2016 (פר"ק 54284-03-16), נטען על ידן כי קבוצת החברות נקלעה "לאירוע תזרימי חסר תקדים, שאין ביכולתה לעמוד בו" (עמ' 3 לבקשה). היינו, אף לשיטתן של המערערות, מצבן הכלכלי מבחינה תזרימית היה בכי רע. לא זו אף זו, לצד ההודאה בדבר המצוקה התזרימית, הובהר באותה בקשה כי כלל התחייבויות הקבוצה עומד על סך של כ-175 מיליון ש"ח (עמ' 2 לבקשה).