89. ויודגש, על אף שהמעשה הפסול יכול ללבוש כאמור צורות שונות (העברת נכס, שעבודו, תשלום כסף וכן הלאה), בעניינה של החלופה הקבועה בסעיף 5(1)(ב) לפקודת פשיטת הרגל לעניין עשיית "מעשה פשיטת רגל" נוקטת הפקודה בלשון "העביר או שעבד נכס". על כן, נראה כי לצורך הוכחת "העדפת מרמה" במובן של הוכחת אחת מהחלופות לעניין "מעשה פשיטת רגל", נדרש קיומו של מעשה פסול שבו הועבר נכס או שועבד, ולא כל אחת מהחלופות האחרות הקבועות בסעיף 98(א). כך לשם הדוגמה, אף אם נטילת התחייבות כשלעצמה עשויה להיכנס בגדר אחד מהמקרים המצדיקים ביטול העדפת מרמה לפי סעיף 98(א) לפקודת פשיטת הרגל, אין די בנטילת התחייבות על מנת שהדבר ייחשב כ"מעשה פשיטת רגל", לפי החלופה שעניינה "העדפת מרמה".
90. ולענייננו. בית המשפט קבע כאמור כי בעלת השליטה ביצעה מעשה פשיטת רגל, בין אם לפי החלופה שבסעיף 5(1)(א) לפקודת פשיטת הרגל ובין אם לפי החלופה שבסעיף 5(1)(ב) לפקודה זו. גם בעניין זה לא מצאתי כל עילה להתערב, כפי שיובהר להלן.
העברת מרמה
91. ראשית באשר לביצוע "העברת מרמה", לפי סעיף 5(1)(א) לפקודת פשיטת הרגל על ידי בעלת השליטה. במסגרת ההליך בפני בית המשפט המחוזי (וגם בכתב הערעור שהוגש כמו גם בסיכומים שהוגשו על ידה), בעלת השליטה טענה כי הזכות לקבלת דירת מגורים במסגרת "פרויקט הושע" בתל אביב לא הועברה כלל לנרקיס, שכן ההסכם עליו חתמה לאחר שנרקיס הפעיל עליה לחץ לעשות זאת, נועד רק ליתן בידו "בטוחה" למצב שבו היה ניתן צו פירוק לחברות. כאמור, בדיון שהתקיים לפנינו ביום 4.12.2017 טענה בעלת השליטה לראשונה כי לא חתמה על הסכם עם נרקיס כלל.
92. ראשית יובהר, אין כל מקום לאפשר העלאת טענה עובדתית חלופית הסותרת את הגרסה שהעלתה בעלת השליטה בפני בית המשפט המחוזי. נקודת המוצא לדיון הינה אפוא כי גרסת בעלת השליטה הייתה כי היא סברה שחתמה על הסכם עם נרקיס שנועד ליתן "בטוחה" בידיו, עבור כספי השקעה שהעביר נרקיס לפרויקט "אלוף הניצחון" בסך של 7.5 מיליון ש"ח, ורק "בדיעבד" הסתבר לה כי מדובר בהסכם מכר. אלא שגם גרסה זו לא נתקבלה. חלק נכבד מטענותיה של בעלת השליטה בהקשר זה הוכרע זה מכבר בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 7.6.2016 (פש"ר 29664-03-16) אשר במסגרתו נדחתה טענתה כי חתמה על ההסכם עם נרקיס מבלי שהובהר לה תוכנו ובעת שהייתה בלחץ. באשר לטענה זו קבע בית המשפט המחוזי שהיא איננה נתמכת בכל ראיה מלבד התצהיר שהגישה בעלת השליטה. היא גם אינה מתיישבת עם ההיגיון נוכח העובדה שבעלת השליטה חתמה על מסמכים שונים בקשר למכר לפני בא-כוח קבוצת החברות. על פסק דין זה לא הוגש ערעור.