6. כן צוין כי נתגלו ליקויים מהותיים בדוחות הכספיים של החברות. הובהר כי חוות הדעת של רו"ח שיף העלתה כי בניגוד לעמדת החברות שיש להן הון עצמי בסך של 57 מיליון ש"ח ורכוש קבוע ושוטף בסך של כ-105 מיליון ש"ח, החברות נמצאות בגירעון, ויש להן הון עצמי שלילי בסך של 10.4 מיליון ש"ח. נמצא כי קיימים חובות למע"מ ולרשות המיסים בסך של כ-17 מיליון ש"ח (אשר לא נכללו בתחשיב החברות), החברות חייבות סכומי עתק (עשרות מיליוני ש"ח) לרוכשים שביטלו עסקאות והן גם לא שילמו את התחייבויותיהן לבעלי קרקע בפרויקטים השונים בסך של כ-142 מיליון ש"ח. עוד ציין בעל התפקיד כי חרף התחייבות בעלת השליטה להעביר לקופת ההקפאה סך של 1.5 מיליון ש"ח, בפועל הופקד סך של 111,000 ש"ח בלבד (וסכום נוסף בסך של 63,000 דולר שביקשה בעלת השליטה להפקיד במזומן, לא הופקד לאחר שסירב הבנק לאשר אותה הפקדה, מחשש להלבנת הון).
7. על יסוד דו"ח בעל התפקיד, ביום 5.4.2016 ביטל בית המשפט המחוזי את צו הקפאת ההליכים ונגד החברות ניתנו צווי פירוק זמניים. כן ניתן צו כינוס נכסים זמני נגד בעלת השליטה ובעל התפקיד מונה כמפרק זמני לכל אחת מהחברות, וככונס נכסים זמני לנכסי בעלת השליטה. במסגרת ההחלטה צוין כי דו"ח בעל התפקיד מגלה תמונה קשה ועגומה של מצב החברות ועסקיהן. לחברות התחייבויות רבות לבעלי הקרקע בפרויקטים השונים, לרוכשים ולנושים אחרים, בעוד שקופת החברות ריקה ועל כן סיכויי ההבראה קלושים ביותר. נקבע גם כי אין ליתן משקל של ממש לטענת בעלת השליטה כי היא בעלת רכוש ניכר, בשים לב בין היתר לכך שנכסיה האישיים משועבדים לבנק, והיא גם לא הציגה דו"ח בדבר מצבת הנכסים שבבעלותה שיהיה בו כדי לתמוך בטענותיה. גם לא עלה בידה של בעלת השליטה להפקיד את כל הסכום שהתחייבה להפקיד (1.5 מיליון ש"ח) בקופת הכינוס במסגרת הבקשה להקפאת הליכים.
8. עוד צוין במסגרת אותה החלטה, כי לא קיימת תוחלת לצו הקפאת הליכים נוכח התנגדות הנושים לצו (הנושה המובטח בנק מזרחי, הנושים בדין קדימה ונושים אחרים), היעדר הצעה ממשית לגיוס משקיע והיעדר בטוחה למימון הוצאות ההפעלה בעת הקפאת ההליכים. עוד הובהר שאין חולק כי המערערות חדלות פירעון מבחינה תזרימית. מה גם שעם חלוף הזמן הולכים וגדלים חובות החברות על חשבון כספי הנושים. הובהר כי על פני הדברים גם טענת החברות בדבר מצבן הכספי מבחינה מאזנית, כעולה מהדוחות הכספיים לשנת 2014 (לפיהם למערערות יתרת עודפים בסך של 57 מיליון ש"ח) דורשת בירור. זאת שעה שנתגלו אי דיוקים בדוחות, כאשר סכומים מסוימים סווגו כרווחים, על אף שלא ניתן היה לסווגם ככאלה.