100. ואכן, בית המשפט המחוזי גם קבע כי בעלת השליטה חדלת פירעון, בהתחשב בכך שהיא חתומה על ערבויות אישיות כלפי כ-70 רוכשים בהיקף של כ-10 מיליון ש"ח. המדובר בקביעה המבוססת היטב אשר אין כל עילה להתערב בה. בית המשפט גם נדרש לטענת בעלת השליטה כי חלק ניכר מהערבויות זויפו, טענה עליה חזרה גם בערעורה, וקבע בצדק כי נוכח היקף הערבויות, גם אם הייתה מתקבלת טענתה בהקשר זה (אף כי קיים קושי לקבלה בהתחשב באי-סבירות ההנחה שמספר רב של אנשים שונים יזייפו את חתימתה), הרי שלא היה בכך כדי להצביע על כשירות פירעונה, שכן גם אם ייגרעו אותן ערבויות שנטען כי זויפו, עדיין יוותרו ערבויות בהיקף ניכר ביותר.
101. בית המשפט גם קבע כי בעלת השליטה לא המציאה ראיות באשר ליכולתה הכספית לפרוע את התחייבויותיה הרבות, וגם בקביעה זו לא נמצאה עילה להתערב. יודגש כי טפסי 5 (דין וחשבון על חובות ונכסים) שהוגשו על ידה במהלך ההליך לפני בית המשפט המחוזי הוגשו בחסר, ונמצאו בהם אי-דיוקים. לעניין זה יצוין כי גם רו"ח סומך בחקירתו הודה כי חלק מהדירות המופיעות באותו מסמך אכן אינן בבעלות בעלת השליטה (עמ' 30-31 לפרוטוקול הדיון).
102. אשר על כן, בין אם לפי החלופה הקבועה בסעיף 5(1)(א) לפקודת פשיטת הרגל ובין אם לפי החלופה הקבועה בסעיף 5(1)(ב) לאותה פקודה, לא נמצאה כל עילה להתערב בקביעות המבוססת שניתנו על ידי בית המשפט המחוזי כי בעלת השליטה ביצעה "מעשה פשיטת רגל". גם קיומו של חוב אינו יכול להיות מוטל בספק.
לסיכום האמור לעיל, לא נמצאה כל עילה להתערב בקביעות בית המשפט המחוזי באשר להתקיימותן של העילות למתן צו הפירוק שניתן לחברות וצו כינוס הנכסים לבעלת השליטה, אשר התבססו על תמונת מצב מפורטת וברורה שממנה עולה חדלות פירעונן של המערערות, כמו גם התבססות המסד הנדרש לצורך נקיטת הליכים אלה. נוכח היקפן של תביעות החוב שהוגשו, חובות בעלת השליטה ומצבם של כלל הפרויקטים, טענות בעלת השליטה באשר לחולשתו של המסד שעליו התבססו בקשות הפירוק, אינן יכולות להתקבל.
הבקשה להוספת ראיות
103. כאמור, המערערות ביקשו להגיש ראיות נוספות, המבססות לשיטתן את טענתן כי התנהלו נגדן מעשי "הונאה ומרמה" אשר הובילה לכדי פתיחת הליך הפירוק ופשיטת הרגל נגדן. גם דינה של בקשה זו, להידחות.
104. תקנה 457(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת את הכלל לפיו בעלי הדין אינם זכאים להביא ראיות נוספות בערעור, ולצדו את החריג המאפשר קבלת ראיות בערעור. הגשת ראיות נוספות בשלב הערעור ניתנת אך במשורה, כאשר התנאי הבסיסי לקבלת ראיה, הוא כי מדובר בראיה בעלת חשיבות ניכרת לצורך ההכרעה במחלוקות בין הצדדים (ראו גם: עניין גפן, פסקה מז; ע"א 4220/12 אלעוקבי נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (14.5.2015) והאסמכתאות שם).