107. ממילא, אם סבר המבקש כי יש בראיות הנוספות כדי להביא לשינוי התוצאה אליה הגיעה הערכאה הדיונית, הרי שפתוחה לפניו הדרך להביאן לפני אותו בית משפט גם לאחר שניתן פסק הדין, אשר בוחן אם אכן הגשתן הייתה מוצדקת רק באותה העת ואם יש בהן כדי להשפיע על המסקנה אליה הגיע. למסקנה זו ניתן להגיע אף מבלי להידרש להוראות סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל, לפיו גם צווים של בית משפט לפשיטת רגל נתונים לעיון חוזר (ע"א 3760/03 עמרן נ' עו"ד מיכה צמיר, נאמן נכסי אייפרמן יוסף, פ"ד נט(5) 735, 742 (2005)), ולגמישות המתחייבת לצורך בחינת בקשה לעיון חוזר גם במסגרת הליך פירוק (ראו גם לעניין זה: רע"א 7869/17 אי. אר. אמ. נכסים בע"מ נ' אור (23.11.2017)).
108. פשיטא אפוא כי אם קיימות ראיות נוספות אשר לא הוגשו במסגרת ההליך, שעשויות להשפיע על הצווים שניתנו, הן במסגרת הליך פשיטת הרגל והן במסגרת הליך פירוק החברות, המקום המתאים להגשתן הוא במסגרת אותם ההליכים, אף לאחר שניתן פסק דין (דוגמאות נוספות למקרים בהם סופיותו של "פסק דין" עשויה להיות גמישה בנסיבות העניין, ראו: ע"א 1351/06 עו"ד מועין דאוד ח'ורי נ' חברת ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) בע"מ, פסקה ל"ה (17.9.2007)). ויודגש, בהתקיים נסיבות חדשות המצדיקות זאת, עד לחיסולה של החברה נתונה לבית המשפט הסמכות האינהרנטית לדון בכל עת בצו הפירוק שניתן. יתר על כן, בנסיבות המתאימות לבית המשפט הסמכות להידרש אף לבקשה לביטולם של חיסולה ומחיקתה של חברה (ראו: הוראות סעיפים 367 ו-369 לפקודת החברות).
109. ובענייננו, המערערות לא הבהירו מדוע לא הגישו את ראיותיהן לפני בית המשפט המחוזי, אשר נטען כאמור כי יש בהן כדי להביא לשינוי תוצאת ההליך. מכל מקום, מסקירת הראיות שהוגשו, קלסרים עבי כרס ומסמכים לרוב, אף עולה כי אין המדובר בראיות "חדשות" כלל אלא בבליל של מסמכים אשר רובם ככולם נושאים תאריך הקודם אף למועד פתיחת ההליך.
110. כאמור, כל שהתבקשו המערערות במסגרת החלטת בית משפט זה מיום 4.12.2017 היה להגיש מסמך המפרט את הרלוונטיות של הראיות האמורות לדיון ואת תוכנן וכן להמציא בהתאם עותקים לידיו של המפרק. אלא שלאחר עיון מעמיק במסמך זה ובחומר הרב שהונח לפנינו (אלפי עמודים המאוגדים בשישה קלסרים עבי קרס ובעשר חוברות כרוכות), עולה כי המערערות מבקשות הלכה למעשה להגיש ערעור חדש. בעיקר נטען כי מניותיה של חברת אינוונטק אשר נרכשו על ידי בעלת השליטה וחלק מהחברות, הועברו במרמה לבנק מזרחי, לבנק לאומי ולחברה נוספת, ושאותה גזילה היא זו שעמדה ביסוד קריסת המערערות. מסמך ההבהרה שהוגש מגולל שורה של טענות שנטענות בפעם הראשונה, אשר לא נטענו וממילא לא נדונו בהליך שהתקיים לפני הערכאה הדיונית. לפיכך, דין הבקשה להגשת הראיות הנוספות להידחות ולוּ מטעמים אלה. כמו כן יצוין כי בניגוד לנדרש בהחלטתנו, לא הומצאו למפרק עותקים מסודרים של הראיות שהתבקש צירופן, וחומר הראיות שצורף בקלסר והוגש למפרק אינו זהה לחומר הרב שהוגש לפנינו. אף הקלסר הבודד שהוגש למפרק לא אותר בחומר שהוגש לעיוננו. מכל מקום, מטבע הדברים נבצר מן המפרק לתת את התייחסותו המלאה לכל אחת מן הראיות שאותן ביקשו המערערות לצרף.