111. למעלה מן הצורך, לאחר עיון במסמכים ובאלפי העמודים שהוגשו מטעם המערערות, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין. זאת, מלבד העובדה שרובן ככולן של הראיות המצורפות מתייחסות לאירועים שאירעו עובר לפתיחת הליכי הפירוק נגד המערערות והיו בהישג ידן עוד בטרם ניתן פסק הדין מושא ערעור זה. על כן, לא מן הנמנע כי ניתן היה להציגן בהליך שהתקיים לפני בית המשפט המחוזי, בשקידה ראויה, שלא לומר בשקידה מינימלית. זאת ועוד, בחינת הבקשה בראי "מסמך ההבהרה" שהוגש, מגלה כי הראיות אינן עומדות בתנאי הבסיסי לפיו מדובר בראיות שלהן חשיבות ניכרת לעניין ההכרעה, או אף חשיבות כלשהי. עיון מדוקדק בראיות גם מגלה כי אין בהן כדי לבסס ולוּ במעט, את הטענה כי "נשדדה" השליטה של בעלת השליטה באינוונטק, כחלק מפרשת תרמית רחבת היקף שמערבת גורמים רבים ואשר היא זו שהובילה לקריסת המערערות ולכניסתן להליכי חדלות הפירעון. ממילא אין אפוא בחומר הראיות כדי להשפיע על תוצאות המשפט או לקדם במידה כלשהי את טענותיהן של המערערות. לשם ההמחשה, אסקור בקצרה מקצת מראיות אלו:
(א) מתאר העברת פעילות אור סיטי מקבוצת ענבל אור בע"מ (כרך 9, מוצג 1): המדובר במתאר המיועד להוות נספח לדו"ח מיידי שפרסמה חברת אינוונטק בהיותה חברה ציבורית, כנדרש על פי דיני ניירות ערך. נטען כי יש בראיה זו כדי לשפוך אור על איתנותן הפיננסית של המערערות ערב פתיחת הליכי חדלות הפירעון בעניינן, וכי היא מעידה על "השתלטות" בנק מזרחי על חברת אינוונטק. עיון במסמך מעלה כי אין המדובר במתאר רשמי וסופי שפורסם לציבור, אלא בטיוטה פנימית הנעדרת פרטים מהותיים, נתונים חשבונאיים או נתונים מספריים כלשהם ואף כוללת הערות רבות המעידות על כך שעורך המסמך אינו בטוח באשר לפרטיו (לדוגמה, "דרור אנא אישורך. האם קיימות התניות פיננסיות באיזה מההסכמים על חלוקה?", "נא לעדכן", "האם רלוונטי?" וכיוצא באלה). משכך, ברי כי אין במסמך זה ולוּ בדל של ראיה כדי ללמד על איתנות פיננסית, על מעשי ה"שוד" וה"גניבה" כלפי בעלת השליטה או על כל טענה אחרת שנטענה.
(ב) תעודת מניה לבנק לאומי מיום 12.7.2015 (קלסר 3, מוצג 20): לטענת המערערות, ראיה זו מצביעה על כך שבנק לאומי החזיק במניות חברת אינוונטק בשווי של 25,000,000 ש"ח ו-19,058,790 מניות ללא ידיעת המערערות באופן המחזק את המסקנה שהשליטה באינוונטק נגזלה מבעלת השליטה במרמה. ברם, עיון בתעודה המצורפת מעלה כי המחזיקה במניות האמורות היא החברה לרישומים של בנק לאומי. דהיינו, המדובר בחברה לרישומים של בנק לאומי בהיותו חבר בורסה, והיא אשר מחזיקה את המניות בנאמנות עבור בעלי המניות מן הציבור. זאת בניגוד להחזקה כבעלת המניות. לכן, ראשית, התייחסות המערערות לראיה זו אינה מדויקת; שנית, לא הובהר, וממילא לא הוכח באמצעות ראיה זו, כי יש בתעודת המניה כדי ללמד על כך שנשדדו מניותיהן של המערערות ללא ידיעתן; שלישית, תמוהה היא טענת המערערות כי לא ידעו על ההחזקות, שעה שבמועדים הרלוונטיים אינוונטק הייתה חברה ציבורית ונתוניה היו גלויים לציבור לאור חובות הדיווח שחלו עליה מכוח דיני ניירות ערך.