15. בהתייחס למחלוקת שנתגלעה בין הצדדים באשר למבחן חדלות הפירעון שיש להחיל בנסיבות העניין, המבחן המאזני או המבחן התזרימי, הובהר כי באופן כללי, יש להותיר לבית המשפט את שיקול הדעת לעשות שימוש במבחן המתאים ההולם את נסיבות המקרה המונח לפתחו, בהתחשב במכלול הנסיבות והממצאים הרלוונטיים לעניין, כאשר המבחן הכלכלי המתאים עשוי להשתנות ממקרה למקרה. בנסיבות מקרה זה, הובהר כי נוכח העובדה שאין למעשה מחלוקת שהחברות אינן עומדות בתשלומים לפי מועד פירעונם בסכומים ניכרים (כ-110 מיליון ש"ח בהערכה מינימלית, וזאת גם לעמדת רו"ח סומך), אף אם קיימת מחלוקת באשר לנסיבות שהובילו למצב זה, לפי המבחן התזרימי קיימת עילת חדלות פירעון. כן קבע בית המשפט כי במקרה זה ניתן היה להסתפק במבחן התזרימי, נוכח העובדה שמדובר בבעיה תזרימית בהיקפים ניכרים למשך זמן רב, וגם בעתיד הנראה לעין לא נצפים מקורות שעשויים לפתור אותה. גם לא נמצא כל ממש בטענת בעלת השליטה כי קיימת היתכנות לגיוסו של משקיע אשר יזרים סכומי כסף, משלא גובתה הטענה באסמכתאות ממשיות.
16. בית המשפט ציין מעבר לדרוש כי נמצא שהחברות חדלות פירעון גם בהיבט המאזני. זאת מאחר שיש להעדיף את דו"ח בעל התפקיד לפיו החברות נמצאות בגירעון מאזני של כ-56 מיליון ש"ח, על דו"ח סומך. מכל מקום, גם לפי עמדתו המעודכנת של סומך אשר באה לידי ביטוי במהלך הדיון שהתקיים ביום 25.7.2016, החברות חדלות פירעון מבחינה מאזנית, שכן לפי אותו עדכון, החברות הינן במאזן חיובי של כ-1 מיליון ש"ח, חישוב אשר התבסס בין היתר על חוב למע"מ בסך של כ-6 מיליון ש"ח לגביו תלוי ועומד הליך בו נקטה רשות המיסים, אך במהלך אותו דיון הבהיר בא-כוח רשות המיסים כי חוב החברה עומד על סכום גבוה בהרבה, היינו על סך של כ-20 מיליון ש"ח.
17. כן הובהר כי קיימים אדנים נוספים למסקנה לפיה אין מנוס מלהורות על פירוק החברות, זאת שעה שמדובר באשכול חברות שעסקו בייזום של ארגון קבוצות רכישה שלא הקפידו על הפרדה כלשהי בין הכספים ששולמו על כל פרויקט ופרויקט, באופן שבו נעשה שימוש בכספים של רוכשים מפרויקט מסוים עבור פרויקט אחר, והחברות התנהלו תוך ערבוב בין נכסיהן (עניין אשר הובהר גם מפיהם של בעלי מקצוע מטעם המערערות); כאשר בעלת השליטה משכה לצרכיה הפרטיים סכומי כסף שהופקדו להבטחת התחייבויות כלפי רוכשים כאמור; כאשר החברות הציגו בדוחות הכספים המבוקרים שלהן נתונים אשר לא משקפים את מצבן האמיתי. באשר להיתכנות הסדר נושים, הובהר כי לא הובאה כל הצעה ספציפית של משקיע פוטנציאלי וכל שנטען בהקשר זה היו רק טענות בעלמא. מה גם, שכלל הנושים הביעו לפני בית המשפט את התנגדותם לכל הצעת הסדר.