האם ניתן לראות את ההפרות כמעשה אחד הנשען על מסכת עובדתית אחת?
89. כאמור, המערערים טוענים כי סעיף 104ב(16) לחוק הפיקוח, עוסק בעבירה אחת, ולכן יש לראות את ארבע ההפרות להן טוענת המשיבה כמקרה בודד. עוד טוענים המערערים כי על המשיבה היה להפעיל סמכותה בהתאם לסעיף 92יח לחוק בעניין זה. מנגד, טוענת המשיבה, כי על פי השיטה המוצעת על ידי המערערים אין למעשה הבדל בין סוכנות שתפר פעם אחת את סעיף ההטעיה לבין סוכנות שתפר אותו עשרות פעמים, דבר שאינו מתקבל על הדעת.
90. המערערים טוענים בנוסף כי יש להקיש מהדין הפלילי אף לענייננו ולראות בהפרות, ככל שבוצעו, כ"עבירה רבת פריטים".
91. יש לציין כי עמדתי על סוגיה זו בהרחבה בעניין "טיב רשתות בע"מ", שם קבעתי כי אין לראות בהפרות שבוצעו מכוח חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 כעבירה אחת רבת פריטים, אלא בעבירות רבות. גם בענייננו סבורה אני כי יש לדחות טענת המערערים בעניין זה, ואסביר.
92. השאלה האם יש להחיל את עקרונות המשפט הפלילי גם בהליך מנהלי כבעיצום כספי נידונה בפסיקה.
בפס"ד "רכבת ישראל" הסביר בית המשפט כי אפיונו של ההליך המנהלי הטומן בחובו ממד עונשי אינו סוגיה פשוטה, כשבית המשפט נתן דעתו כי ההבחנה בין קנס אשר בא להטיל סנקציה פלילית לבין קנס אשר בא לאכוף את החוק בדרך הענישה האזרחית או המנהלית תעשה בהתאם להוראות החוק, מטרתו ותכליתו. עוד ציין בית המשפט (מול סעיף 38) כי "בית המשפט קבע שוב, אך לאחרונה, כי העובדה כי בהסדר נקבע תמריץ שלילי שביסודו תכלית הרתעתית אינה מלמדת כי בהכרח מדובר בהסדר עונשי במישור הפלילי וכי דברי חקיקה רבים אימצו הסדרים כדוגמת עיצום כספי, אשר בין תכליותיהם עומדת הרתעה, ובכל זאת אינם נחשבים להסדרים "פליליים" ...גם עוצמת הסנקציה שעשויה להינקט כנגד המפר, שבמקרים רבים היא איננה מבוטלת, אינה הופכת את הכלי האמור לכלי עונשי מן המשפט הפלילי ... ואכן, מבחינות מסוימות העיצומים המנהליים עשויים להיות חמורים יותר מעונש פלילי, הן באשר לגובה הקנס והן באשר להיבטים הפרוצדוראליים (זמיר 207). יש לזכור כי בהליכים פליליים קיימים נזקים נוספים לעבריין מעבר לענישה עצמה, כגון רישום פלילי, הטלת קלון וכיו"ב – היבטים אשר אינם קיימים כאשר מדובר בסנקציה ..."
במסגרת פסק דין בעניין "דרך הים", סקר בית המשפט את פסקי הדין על גישותיהם השונות, כשבסופו של יום קבע כי פרשנותו של העיצום הכספי צריכה להיעשות בהתאם לעקרונות הדין המנהלי ולא אלו של המשפט פלילי, היינו כי אין לנקוט בענייננו בפרשנות המקלה עם המפר ויש לאפשר הליכים מהירים ויעילים אשר סנקציית העיצום הכספי נועדה להבטיח. עם זאת, כאמור, בפסק הדין "דרך הים" שיקול היעילות אינו חזות הכל וייבחנו שיקולים נוספים כשיקול ההגינות, תעשה בחינה של מהות הזכויות הנפגעות וכן האם הרשות פעלה בהתאם לעקרון חוקיות המנהל ופעלה במסגרת הסמכות שניתנה לה בחוק. (ראו עת"מ (י-ם) 45126-05-14 דרך הים התפלה בע"מ נ' הממונה על האכיפה במשרד להגנת הסביבה [פורסם בנבו, 1.12.14]).