65. הנה כי כן, חוק הפיקוח מקנה למשיבה להטיל עיצום כספי על המפר, זאת תוך בחינת ההפרה ושיקולים רלוונטיים אחרים המפורטים בהחלטת המשיבה מיום 23.5.16.
66. טרם בחינת טענות המערערים לגופו של עניין, ומאחר ועסקינן בערעור על החלטה של רשות מנהלית, יש להידרש לסוגיית היקף התערבותו של בית המשפט בהחלטות מנהליות של הרשות.
היקף ההתערבות בית המשפט בהחלטותיה של רשות מנהלית;
67. על היקף הביקורת השיפוטית על החלטות של הרשות המוסמכת, שהטילה עיצומים כספיים קיימות גישות מצמצמות ומרחיבות בהלכה הפסוקה.
בעניין ראו בגץ 8371/09 חמי דורון נ' שר הפנים [פורסם בנבו, 07/07/10] קבע כב' בית המשפט העליון:
"בית המשפט לא ימיר את שיקול דעתה של הרשות המינהלית המוסמכת, הנהנית פעמים רבות מניסיון וממומחיות, בשיקול דעתו, ויימנע ברגיל מלהתערב בהחלטותיה לגופן, אלא אם מצא כי היא הפעילה את שיקול דעתה שלא בתום-לב, על יסוד שיקולים שאינם ענייניים, בחוסר שוויון, בחוסר סבירות או באופן בלתי מידתי".
68. בעניין "רכבת ישראל" התייחס בית המשפט להיקף ההתערבות של בית המשפט לעניינים מנהליים בשיקול הדעת של הרשות המוסמכת בהטלת עיצום כספי וקבע כי יש לבחון את המעשה המנהלי מנקודת מבט של ביקורת שיפוטית על המעשה המנהלי ולא מנקודת מבט של ערעור (ראו עת"מ (י-ם) 10714-04-14 רכבת ישראל בע"מ נ' המשרד להגנת הסביבה [פורסם בנבו, 09/07/14]).
69. בעניין "אפריקה ישראל" סקרה כב' השופטת רות רונן את שלוש הדרכים העיקריות לביקורת שיפוטית על החלטות והן: ביקורת de novo במסגרתה נעשית בחינה מחדש של ההחלטה שהתקבלה מלכתחילה, ביקורת ערעורית וביקורת מנהלית. כלל קובעת כבוד השופטת רונן ההבחנה בין הביקורת השיפוטית בהליך ערעור לבין ביקורת השיפוטית המנהלית הינה בהיקף הביקורת. בהליך הערעור הביקורת השיפוטית רחבה יותר בעוד שבביקורת בהליך המנהלי ביהמ"ש מפעיל שיקול דעת מצומצם, כשהוא נותן את הדעת לטיבו של הגוף שקיבל את ההחלטה, למומחיות שלו, לאופיו לטיב הזכויות שעשויות להיפגע, ולשאלה האם המדובר בקביעות עובדתיות או בקביעות משפטיות של הטריבונל שנתן את ההחלטה המנהלית. (ראו עת"מ (ת"א) 37447-10-13 אפריקה ישראל תעשיות בע"מ נ' רשות ניירות ערך [פורסם בנבו, 2.8.14]).
70. עוד קבעה כבוד השופטת רונן בעניין "אפריקה ישראל" ביהמ"ש בוחן האם ההחלטה מצויה במתחם הסבירות אם לאו, כשגם הבחינה נעשית לאור טיבו ומהותו של הגוף המחליט, והכול בתוך איזון האינטרסים על האכיפה המנהלית והיות העיצום הכספי במסגרתו מידתי, מאוזן ויעיל".