יתרה מזאת, גם מעמדתו של שיטרית בחקירתו הנגדית עולה המסקנה לפיה זכותו למניות הותנתה בעבודתו לאחר הקמת החברה. כך, כאשר נשאל שיטרית לגבי ההסכמות על בסיסן נרקמה השותפות בין הצדדים, הוא השיב כי חלקו בשותפות – קרי זכאותו למניות עם הקמת החברה – היתה כנגד פיתוח מערכת הטורבולנטור והניהול הטכנולוגי של החברה:
"כב' השופטת: וחלקך הוא?
העד: המנהל הטכנולוגי של כל העסק.
כב' השופטת: וכנגד זה אתה תהיה בעל שליש מהעסק, כן?
ת: לא דיברנו על זה ככה. הבנו את זה. ככה זה היה ברור שזאת הכוונה. אני יהיה האחראי" (פ' 17.9.17 עמ' 22 ש' 5-9).
בהמשך הוסיף שיטרית כי תפקידו היה לעשות "כל שנדרש" לתפעול הטכנולוגיה של החברה:
"כב' השופטת: [...] אז התפקיד שלך היה?
העד: לנהל את הטכנולוגיות ולפתח את כל הטכנולוגיות.
[...]
"כב' השופטת: את כל מה שצריך כדי לאפשר שהמערכת תפעל?
העד: שתהיה מערכת. [...] את כל מה שנדרש לתפעול מערכת כזאת" (פ' 17.9.17 עמ' 26 ש' 22- עמ' 27 ש' 12).
67. כלומר, ההתקשרות בין הצדדים התבססה על כך שתפקידו של שיטרית נועד להיות מי שאחראי על הפן הטכנולוגי, ותרומתו לחברה צריכה היתה להיות בפיתוח המערכת ובתפעולה. מדובר בהתחייבות עתידית ששיטרית היה צריך לקיימה לאחר הקמת החברה (כאשר אינני מחווה דעה ביחס למשך התקופה בה היה על שיטרית לעשות כן). משכך, אין מקום לקבל את טענתו של שיטרית לפיה הוא היה זכאי למניות כבר ביום כריתת הסכם המייסדים. באופן דומה ניתן לקבוע כי גם נדיבי והמפל לא היו זכאים לחלקם במניות החברה אלמלא הם היו מעמידים לחברה את הלוואת הבעלים שהם התחייבו להעמיד לה במסגרת הסכם המייסדים.
הסכם המייסדים הגדיר אם כן את זכאות הצדדים למניות בחברה, כאשר זו ניתנה בתמורה להתחייבויותיהם העתידיות לפעול לטובת החברה ובמסגרתה לאחר הקמתה. שיטרית לא עמד בהתחייבויות אלה ולא סיפק את התמורה שנדרש לספק לחברה. בעוד נדיבי והמפל סיפקו את ההון הראשוני לחברה על-ידי העמדת הלוואת בעלים שכנגדה הוקצו להם המניות, בעלותו של שיטרית בחברה היתה בתמורה לפיתוח התוכנה על-ידיו. את התוכנה שהוא פיתח, שיטרית לא סיפק לחברה והחברה לא יכלה לעשות בה שימוש, ולכן הוא אינו יכול להיות זכאי למניות שניתנו לו במסגרת הסכם המייסדים.
68. לסיכום נקודה זו – לאור האמור, שיטרית לא עמד בהתחייבויותיו מכוח הסכם המייסדים ולא סיפק לחברה את התמורה בגינה הוא היה זכאי מכוח הסכם זה לקבל מניות בחברת ימאסי. לפיכך, עם ביטול הסכם המייסדים בין הצדדים, על שיטרית להשיב את מניותיו לחברה. מנגד, ההמצאות הקודמות – ובין היתר תוכנת האיפה בוס – יישארו בבעלותו של שיטרית ולא יעברו לבעלות החברה.