אכן, ניתן לטעון כי יש לאבחן את הלכת צוות קרקע, אשר ניתנה במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ועסקה בנסיבות מיוחדות של מזמין שנכנס להליכי פירוק.
כמו כן יש להודות כי הנתבעת צודקת בטענה שהעלתה בסיכומיה, לפיה קריאה "פשוטה" של סעיפי גב-אל-גב עשויה לעתים להוביל למסקנה כי לשונם של סעיפים אלה תומכת בעמדותיהם של הקבלנים הראשיים וכי לא נדרש קשר ישיר בין עבודת קבלן המשנה לבין אי-התשלום מצד המזמין לקבלן הראשי. ראו, למשל, פר"ק (מחוזי-ת"א) 1705/09 י.ג. פרץ בע"מ נ' רו"ח יובל קידרון בתפקידו כנאמן כפרי יעקב בע"מ (7.11.2011):
תניית גב אל גב, וליתר דיוק - פרשנותה המילולית הפשוטה, המתייחסת אליה בדיוק נמרץ כפי שהיא מופיעה בחוזה בין הצדדים, הינה – כמוה ככל תניה חוזית – מכשיר לחלוקת סיכונים וסיכויים. במסגרת זו, מבקש הקבלן הראשי להגן על עצמו ממצב בו מחד גיסא, לא יזכה לתשלום מן המזמין, ומאידך גיסא יתבע לשלם לקבלני המשנה, מצב שיעמידו ב"מיטת סדום תזרימית", ועשוי במקרים רבים לגרום לו להתמוטט. יוצא, כי מטרת תניות אלו הינן "לשתף" את קבלני המשנה בסיכון של אי-התשלום, ומידה מסויימת אף משמש לתמרוץ או הכוונת התנהגות של קבלני המשנה עצמם.
...
אכן, אין ספק כי עצם קיומו של סעיף כזה, המטיל או למצער משתף את קבלן המשנה, שלא בטובתו, בסיכון אי-התשלום, הינו סעיף המכוון לטובת הקבלן הראשי, ולא אחת קשור לעדיפותו בכוח מיקוח בשלב ההתקשרות; אולם אין צורך להכביר מילים, כי לא כל הפרש כוחות בעת כריתת החוזה הינו פסול בהכרח, קל וחומר דורש התערבות שיפוטית אשר תעקרו מתוכן בדיעבד.
ראו גם ת"א (מחוזי-מרכז) 19155-12-10 דן ואח' נ' י.ע.ז. חברה לבניה ופיתוח בע"מ (2.6.2014).
62. אלא שעיון בפסיקה מעלה כי הגישה השלטת בנושא זה הינה גישה עקבית וברורה, התואמת את הלכת צוות קרקע ואינה עוסקת רק במצבים של פירוק המזמין כי אם במצבים זהים למקרה שבפנינו ובתניות גב-אל-גב דומות עד מאד לסעיף שבפנינו.
בנוסף לכך אני סבורה כי, בכל הכבוד, הלכת צוות קרקע הינה הלכה מוצדקת הנשענת על יסודות מוצקים והגיון ברור.
63. אפרט אפוא את הגישה השלטת בפסיקה לגבי תניות גב-אל-גב ולאחר מכן אעמוד על ההצדקה העקרונית להלכת צוות קרקע.
64. אשר לגישת הפסיקה, ראו למשל את פסק-דינו של בית משפט זה, שניתן לאחרונה בת"א (מחוזי-ת"א) 1177/09 קבוצת רומאל (1999) בע"מ נ' מנרב הנדסה ובנין בע"מ ואח' (29.11.2017) (להלן: "פס"ד רומאל").