100. למותר לציין כי מצב דברים זה בעייתי בעיניי, כמו גם מצב בו הכנת וחתימת הסכם ההתקשרות בין הקבלן הראשי לקבלן המשנה נעשות תוך כדי תחילת העבודה בפועל של קבלן המשנה. אין זאת מן הנמנע אפוא כי כעניין של מדיניות על בתי-המשפט להתערב בנושא ולהתוות קווים מנחים ביחס להכרה בעצם כריתתן של תניות גב-אל-גב. בעניין זה יודגש כי, לכאורה, "האשם" באי-ניהול משא-ומתן על ההסכם בינו לבין הקבלן הראשי מוטל בדרך כלל על שכם קבלן המשנה שיכול לכאורה להתעקש בנושא זה ואף לעמוד על קריאת והבנת ההסכם בין הקבלן הראשי והמזמין. אף-על-פי-כן, כאמור בין היתר בדבריו של א' זמיר שהובאו לעיל, אינני משוכנעת כי יש להטיל את מלוא הסיכון במצב דברים זה רק על קבלן המשנה או קבלן הביצוע, שהם בדרך כלל הגורמים האחרונים והמוחלשים ביותר ב"שרשרת המזון" של עולם עבודות הקבלנות, ודאי בפרויקטים בסדרי גודל כגון הפרויקט שבפניי (תחנת הכוח דוראד) או הפרויקט אליו התייחס פס"ד רומאל (נתב"ג 2000).
101. אף-על-פי-כן, ולמרות ההערה שהשמעתי לעיל, הרי שהוכח בפניי כי במקרה זה דרישת הנתבעת לתניית גב-אל-גב הייתה ידועה לתובעת לפחות מן המועד בו נשלחה אליה לראשונה טיוטת ההסכם, בחודש אפריל 2011, ולטענת הנתבעת עוד בשלב המשא-ומתן בין הצדדים (סעיף 16 לתצהיר העדות הראשית של מר הורוסוב). בנוסף לכך, הוכח כי התובעת שלחה לנתבעת הערות משפטיות בנוגע להסכם, לרבות בקשה למחוק את תניית גב-אל-גב ולאחר מכן בקשה לשנותה – בקשות שסורבו על-ידי הנתבעת (נספחים 3-2 לתצהיר העדות הראשית של מר הורוסוב).
בהקשר זה יצוין עוד כי חילופי גרסאות ההסכם וההערות המשפטיות בין הצדדים, וכן העובדה כי התובעת יוצגה על-ידי משרד עו"ד הרצוג-פוקס-נאמן ושות' במשא-ומתן לכריתת ההסכם וכי חלק מהערות התובעת להסכם בכל זאת התקבלו על-ידי הנתבעת במהלך המשא-ומתן, לא הוצגו כיאות בפני בית-המשפט על-ידי התובעת. כך, התובעת יצרה בכתבי-הטענות ובתצהירים מטעמה את התחושה המוטעית כי נודע לה לראשונה על תניית גב-אל-גב רק בחודש אוקטובר 2011 וכי ההסכם נכפה עליה הר כגיגית.
כמו כן אפשר שיש מקום להניח לטובת הנתבעת כי תניית גב-אל-גב הייתה מוכרת לתובעת מלכתחילה בשל ניסיונה בעבודות מסוג זה ובפרויקטים בסדר גודל גדול. בהקשר זה אף לא מקובלת עלי טענת התובעת בסיכומיה, לפיה מעדותו של מר הורוסוב עלה כי כוונת דורי בשלב המשא-ומתן על ההסכם הייתה לתניית גב-אל-גב שכלל לא התייחסה לסוגיית ההתחשבנות בין הצדדים ועניינה היה אך ורק ביצוע מלא ואיכותי של העבודות שיימסרו לתובעת ומתן אפשרות לנתבעת לדרוש מן התובעת לבצע עבודות נוספות החורגות מן ההסכם המקורי בין הצדדים.