"מי שמת לפני תחילתו של חוק זה, יחול על ירושתו הדין שעמד בתקפו ערב תחילתו של חוק זה" (סעיף 157).
--- סוף עמוד 341 ---
נקבע בפסק הדין הנ"ל, כי הוראת סעיף 122(ב) לחוק הירושה, המתייחסת לשאלה מי רשאי לפנות לבית המשפט בשם העיזבון ולייצגו בדין, "אינה הוראה החלה על הירושה" בהיותה "מתחום המשפט הדיוני, והיא חלה על כל עניין, הבא לפני בית המשפט לאחר שהוחק החוק..." (שם, בעמ' 153).
ובאותו עניין: הוראת סעיף 73לחוק הפטנטים, המעניקה לרשם הפטנטים את הסמכות לבטל פטנט, היא מתחום המשפט הדיוני ואינה נוגעת לכשירותו ולתוקפו של הפטנט. לפיכך הא חלה אף על פטנט שניתן לפני שהוחק החוק (ראה גם ע"ש (ת"א) 4/70 [9]). נמצא, שיש לדחות את טענתו של המערער, כאילו החלטת הרשם לביטול הפטנט ניתנה ללא סמכות.
התוצאה היא, לכן, כי בית המשפט קמא טעה כאשר קבע שאין המערער זכאי לתמלוגים בגין הפטנט עבור התקופה כולה, דהיינו מיום כריתת ההסכם. כאמור, אני מציע שנקבע, שזכאי המערער לתמלוגים אלו עד ליום ביטול הפטנט.
ו. תמלוגים בגין הידע
.16בפסק-דינו קבע השופט המלומד, כי על-פי ההסכם ת/ 8(שהפך לאחר מכן חלק מההסכם המשולב) רכש הקיבוץ מהמערער הן את זכות השימוש בפטנט והן ידע שהיה ברשותו. הידע שרכש הקיבוץ, כך פסק, יש לראותו כנפרד מהזכויות בפטנט, ולפיכך ביטולו של הפטנט לא היה בו כדי לגרוע מחובתו של הקיבוץ לשלם תמלוגים בגין הידע. מאחר שבהסכם בין הצדדים לא נקבעה חלוקה בין תמלוגים בגין הפטנט לבין אלה שבגין הידע, החליט לקבוע חלוקה כזו על דרך אומדן, וקבע, כי % 40מכלל התמלוגים שנקבעו יש לייחס לידע, ואת אלה חייב את קיבוץ לשלם למערער. שני הצדדים אינם משלימים עם קביעה זו, וכל אחד מהם מבקש להסיק מעניין הידע מסקנה הנוחה לו. המערער מבקש לראות את ההסכם כולו כהסכם ידע, שהפטנט הינו שולי לו, ואילו הקיבוץ טוען, בערעור שכנגד שהגיש, את ההיפך: ההסכם הוא הסכם של רישיון לניצול פטנט, וכל עניין הידע הינו שולי: בנפול הפטנט נופל עמו גם הידע. כאמור, לא קיבל השופט המלומד אף אחת מגישות קיצוניות אלה וקבע, כי המדובר בשני מרכיבים שונים ונפרדים, שהמערער התחייב להעמיד לרשות הקיבוץ.
לדעתי, הדין בעניין זה הוא עם הקיבוץ. כפי שקבע בית המשפט קמא, הפסיק הקיבוץ להיזקק לידע שברשות המערער כבר מספר חודשים אחרי כריתת ההסכם ת/ 8(סעיף 13לפסק הדין). מעובדה זו מתבקשת המסקנה, כי כאשר באו הצדדים לאחר מכן להאריך את תקופת ההסכם, הארכה שקיבלה ביטוי בהסכם המתוקן ת/9, הם התכוונו, שהתמלוגים העתידיים ישולמו תמורת ניצול הפטנט בלבד, ואף הצהירו על כוונה זו בהסכם ת/ 9(סעיף 20(א) המצוטט בסעיף 3לעיל). זה הוא איפוא הפירו שעלינו לתת להסכם המתוקן. אשר-על-כן, בהתאם לקבוע לעיל, אני מציע שנקבע, כי משהתבטל הפטנט, נפסקה כליל התחייבותו של הקיבוץ לשלם תמלוגים על-פי אותו הסכם.