ראה גם ע"א 10650/08 שמואל אלישיוב נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 14.11.2010) (להלן: "אלישוב"):
"התפתחויות חברתיות וכלכליות במהלך המאה העשרים הביאו לתמורות בפילוסופיה הליברלית, ובכלל זה גם ביחס לחברה הכושלת. התפתחה הכרה כי פירוק חברה וחיסולה בכל מקרה, ובלא כל אבחנה, עלולים לפגוע לא רק בחברה עצמה, אלא גם בגורמים שונים המעורבים וקשורים בפעילותה, ולעיתים אף בציבור הרחב. ... על רקע שינויי התפיסה כאמור, התפתחה תודעה הולכת וגוברת ביחס לצורך לבחון את פוטנציאל שיקומה האפשרי של חברה שנקלעה לקשיים כלכליים. ... התפתחה ההכרה, כי יש למצות את דרכי ההבראה של החברה במקום לחסלה, כאשר יש סיכוי להעלותה על פסים יצרניים וכלכליים, ולמנוע בכך נזק למעורבים הישירים בפעילותה. לצורך הגשמת הליך זה, ניתן לבית המשפט, בין היתר, הכלי החשוב של הוצאת צו הקפאת הליכים כנגד חברה חדלת פרעון. צו זה מקפיא את כל הליכי הגבייה נגד החברה, בין אלה של נושים רגילים, ובין אלה של נושים מובטחים, ומקים לחברה מקלט זמני מפני כלל נושיה, המאפשר לה להגיע להסדרים שיאפשרו את שיקומה ..." (דברי כב' השופטת א' פרוקצ'יה, בפסקה 67).
14. ואכן, נוכח נסיבות הענין וטיב עיסוקה של החברה, כלל הנושים שהתייצבו לדיון תומכים במתן צו הקפאת הליכים לחברה, תוך שהנושים המובטחים מתנים את תמיכתם זו בהבטחת הגנה הולמת בנוגע לשעבודים הרשומים לטובתם. סלע המחלוקת בענין זה נוגע אך ורק למשך ההקפאה, כאשר יש נושים שמבקשים כי צו ההקפאה יעמוד בשלב זה בתוקפו למשך 14 יום בלבד, כדי למנוע את שחיקת המלאי המשועבד לטובתם, ואילו נושים אחרים מבקשים כי הצו יעמוד בתוקפו למשך 30, 45 או אפילו 60 יום.
15. נוכח התניית תמיכתם של הנושים המובטחים בצו ההקפאה במתן "הגנה הולמת", ראוי כי נעמוד תחילה על משמעותו של מונח זה. המונח "הגנה הולמת" ביחס לנכס משועבד, מוגדר בסעיף 350א' לחוק החברות, תשנ"ט- 1999 (להלן: "החוק"), באופן הבא:
"לגבי נכס משועבד – שמירת ערך החוב המובטח בשעבוד, בשים לב, בין השאר, לרמת הוודאות לפירעון החוב מהנכס; לעניין זה, "ערך החוב המובטח" – הסכום שהיה נפרע הנושה ממכירת הנכס בפירוק החברה במועד הגשת הבקשה שבה נבחנת טענת ההגנה ההולמת או במועד שבית המשפט קבע בהחלטה מנומקת שהוא מוצדק והוגן יותר בנסיבות העניין, והכל אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, מטעמים שיירשמו;"
משמעות הדבר היא שנושה מובטח זכאי לשמירת ערך הבטוחה העומדת לטובתו, תוך התבוננות והשוואה אל החלופה של מימוש הנכס אגב פירוק החברה. בטוחה זו עשוייה לפשוט וללבוש צורה חדשה, כפי שמשמיענו סעיף 350ה(ד) לחוק, הקובע כי אם נמכר במסגרת הליכי ההבראה נכס משועבד, אזיי השעבוד דבק בתמורה שהתקבלה מן המכירה, או בנכס החלופי שהוקנה לחברה בגינו.