18. ומכאן לסוגייה האם ראוי להחיל את צו ההקפאה באופן אישי גם על האחים הוניגמן.
19. החברה מבקשת להחיל את צו ההקפאה גם על האחים הוניגמן, בנימוק שלא ניתן יהיה להוציא אל הפועל את תהליך ההבראה ללא הקדשת מלוא הזמן, המרץ והכישורים של האחים הוניגמן לתפעול החברה ולהתנהלותה אל מול הספקים והלקוחות. עוד נטען כי השניים השקיעו במשך שנים את הונם האישי בחברה ואף נרתמו לאחרונה באופן אישי להשקעת משאבים נוספים בחברה, באמצעות שעבוד נכסיהם הפרטיים לטובת הזרמת אשראי לחברה.
20. מנגד, הועלתה התנגדות נמרצת מצד מרבית נושי החברה להחלת הצו על האחים הוניגמן. בראש המתנגדים ניצב בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "בנק מזרחי"), שהוא נושה מובטח של החברה בסכום של כ- 37.4 מליון ₪, ומחזיק בערבויות אישיות של האחים הוניגמן בסכומים של 38 מליון ₪ (מיכה הוניגמן) ו- 42 מליון ₪ (יעקב הוניגמן). עיקר קצפו של בנק מזרחי יצא על כך שהאחים הוניגמן קיבלו ממנו אשראי פרטי בהיקף של 6 מליון ₪, כנגד שעבוד בתיהם, על תנאי שסכום זה יועבר מהחשבונות הפרטיים שלהם לחשבונה של החברה לשם הקטנת יתרת החוב בחשבון החברה. אשראי זה הוזרם לחשבונות הפרטיים של האחים הוניגמן ביום 6.2.2018, אך הללו לא קיימו את התחייבותם להזרימו לחשבונה של החברה, וחלף זאת הוא הוצג ביום 14.2.2018 בפני בית המשפט כתרומת בעלים לצורך קבלת צו הקפאה אישי. לטענות אלה של בנק מזרחי נוספו טענות בדבר הברחת נכסים פרטיים שביצעו כביכול האחים הוניגמן ערב הגשת הבקשה להקפאה ובסמוך לאחר מכן, בסכום נטען של כ- 800,000 ₪. עוד הועלו טענות בדבר הצהרות כוזבות של האחים הוניגמן בדבר היקף רכושם הפרטי, תוך הסתרת דבר היותו משועבד לבנקים כאלה ואחרים. כמו כן הועלו טענות של ספקים אודות משיכת סחורות על ידי החברה בהיקף כספי ניכר, ערב הגשת הבקשה להקפאה, תוך ידיעה של האחים הוניגמן כי התמורה בגין סחורה זו לא תשולם.
21. במהלך הדיון מסר בא כוחם של האחים הוניגמן תשובות לטענות שהועלו נגדם, חלקן מספקות יותר וחלקן מספקות פחות, אך בזהירות המתחייבת ניתן לומר כי העננה סביב התנהלותם ערב הגשתה של בקשת ההקפאה ומיד לאחר מכן, לא הוסרה כליל והיא עודנה טעונה בדיקה מעמיקה.
22. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים בהקשר זה, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום להחלת צו ההקפאה גם על האחים הוניגמן.
23. הכלל הוא שהקפאת הליכים אישית תתאפשר במקרים חריגים בלבד, דווקא משום שערבות אישית של יחיד נועדה לאפשר לנושה לרדת לנכסי הערב באותם מקרים בהם צו ההקפאה מונע ירידה לנכסי התאגיד הנערב, ומשום שחייב יחיד המבקש הגנה מפני תביעות אישיות רשאי ליזום הליך של פשיטת רגל. לכן, נטייתו של בית המשפט תהיה שלא ליתן צו הקפאת הליכים אישי (רע"א 1254/16 אורי ניסני נ' עו"ד עו"ד אמיר פלמר, נאמן לקבוצת החברות (פורסם בנבו, 11.04.2016) (להלן: "אורי ניסני"). יחד עם זאת, נקבע כי ישנם מקרים בהם יורחב צו ההקפאה ויוחל גם על יחידים, וזאת מקום בו הדבר יביא תועלת לחברה בתקופת ההקפאה, וכאשר בית המשפט ייתן משקל בהקשר זה לתפקידו ותפקודו של בעל המניות, למהות חובותיו האישיים, לנחיצותו וחיוניותו להפעלת החברה בתקופת ההקפאה, לתום-ליבו, לשיתוף הפעולה שלו ולנכונותו לתרום מנכסיו לטובת הסדר הנושים (רע"א 8001/13 גמא ניהול וסליקה בע"מ נ' סיגל דקל בע"מ [פורסם בנבו] (25.2.2014) (בפסקה 8); אורי ניסני, בפסקה 6)).