ודוק: אין המדובר בנוסחה מתימטית, בה מוזנים מצד אחד שורה של נתונים ובצד השני מתקבלת תוצאה בינארית- כן או לא צו הקפאה אישי. על כן, יתכן מצב שבו גם בהעדר תרומה אישית של בעל המניות, תיטה הכף דווקא לטובת מתן צו אישי, וזאת כאשר למשל מדובר בבעל מניות שנותר ללא כל רכוש אך לא דבק כל רבב בהתנהלותו, שהיתה בתום לב ולמופת. יתכן גם מצב הפוך- לא כל תרומה אישית של בעל מניות תצדיק בהכרח מתן צו הקפאה אישי לגביו, למשל, כאשר תרומתו אינה משמעותית ביחס להיקף נכסיו ובשים לב לכלל חובותיו. כך למשל, נזכיר כי חייב המבקש הגנה מפני נושיו שלא במסגרת צו כינוס, צריך להתחייב לפרוע לנושיו לא פחות מ- 30% מחובותיו, וזאת במסגרת הליך של הסדר נושים לפי סעיף 19 א' לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם- 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"), ונשאלת איפוא השאלה מדוע להקל על בעל המניות המבקש הגנה מנושיו שלא במסגרת בקשה לצו כינוס, אלא במסגרת הקפאת הליכים נגד חברה, אם איננו מתחייב לפרוע להם 30% מהחוב.
מכאן נובע כי בכל מקרה בו מבוקשת הקפאה אישית, שומה על בית המשפט לשקול ולשכלל את כלל הנתונים והשיקולים, בטרם יקבע האם ישנה הצדקה להחלת החריג בנוגע למתן צו הקפאה אישי ביחס לבעל שליטה. על דבר אחד דומה כי יסכימו כולם- תנאי בלעדיו אין להחלת החריג הוא קיומו של תום לב מוחלט בהתנהלותו של בעל השליטה.
24. במקרה דנן איש איננו חולק על תרומתם הרבה של האחים הוניגמן לפעילותה של החברה מאז הקמתה ועד שנקלעה לקשיים. איש גם איננו חולק על העובדה שלאחרונה הם שעבדו את נכסיהם הפרטיים לצורך החלצות ממצב הביש אליו נקלעה החברה. יחד עם זאת, עומדת להם לרועץ התנהלותם עובר לתחילת הליכי ההקפאה. מחומר הראיות שהוצג עולה כי האחים הוניגמן נהגו באופן תכסיסני בכל הנוגע לקבלת האשראי מבנק מזרחי בסמוך לפני בקשת ההקפאה, שכן האשראי ניתן להם בחשבונותיהם הפרטיים על תנאי שיוזרם מיד לאחר מכן לחשבונה של החברה, להקטנת יתרת החובה שבו. האשראי אכן הוזרם לחשבונותיהם הפרטיים ביום 6.2.2018, אך חרף פניות חוזרות ונשנות של בנק מזרחי אליהם, ביום 6.2.2018 וביום 8.2.2018, ניתקו האחים הוניגמן מגע מהבנק, לא העבירו את הסך של 6 מליון ₪ לחשבונה של החברה, וביום 14.2.2018 התיימרו להציעו כתרומת בעלים מצידם, לצורך קבלת צו הקפאה אישי. אכן, האחים הוניגמן לא הסתירו מבית המשפט כי מדובר בכספי הלוואה שנטלו מבנק מזרחי כנגד שעבוד על בתיהם, אלא שהם הסתירו את העובדה שהאשראי ניתן להם על ידי בנק מזרחי לצורך אחר לגמרי, וכך גם הסתירו מהבנק את כוונתם לעשות שימוש באשראי שניתן להם, שלא למטרה שלשמה ניתן מלכתחילה. פשיטא שאם האחים הוניגמן היו מודיעים לבנק מזרחי כי האשראי דרוש להם לצורך מימון הליך ההקפאה, הבנק היה מסרב להעמיד את האשראי, דבר שעשוי להסביר את הסתרת ייעודו האמיתי של האשראי מן הבנק. בכך ביקשו האחים הוניגמן לכפות על בנק מזרחי, הלכה למעשה, לממן את הליך ההקפאה, דבר שלא ייעשה. מדובר איפוא בהטעיה כפולה, הן של בית המשפט והן של בנק מזרחי. בנסיבות אלה וכבר מטעם זה לבדו, לא יהיה זה מן הראוי להחיל על האחים הוניגמן צו הקפאה אישי. נוכח מסקנה זו, אין צורך להדרש לשאלה האם נפל חוסר תום מצידם של האחים הוניגמן בכל הנוגע להעברות כספיות שבוצעו מחשבונם לאחרונה ממש ובכל הנוגע למשיכת סחורה מספקים בסמוך לפני הגשת הבקשה להקפאת הליכים. כך גם אין צורך להדרש לטענות של אחד הנושים בדבר הצהרות כוזבות כביכול של האחים הוניגמן בדבר היקף רכושם הפרטי.