סיכום וסוף דבר
44. מכירת נכס מקרקעין היא אירוע המהווה מימוש לצורך תשלום היטל השבחה. המערער שבפנינו מכר נכס מקרקעין לקונָה, אך בחלוף כשנתיים מחתימת הסכם המכר וטרם שולם חוב היטל ההשבחה נכנס המוכר להליכי פשיטת רגל. השאלה שעמדה בפנינו היא האם הוועדה המקומית רשאית שלא להנפיק לקונה את האישור הנדרש לפי סעיף 10(א) לתוספת כל עוד לא שולם החוב.
בתכליות העומדות בבסיסם של הסדרי פשיטת רגל וביסודו של היטל ההשבחה, לא מצאנו תשובה לשאלה. פסקי הדין בעניין קהילת ציון ועיריית הרצליה עניינם בשוויון בין הנושים ובהגנה על קופת הפירוק, כך שאין להקיש מהם לענייננו. דחינו את הטענה כי הרוכש הופך בעל כורחו לחייב וגם הטענה כי בסופו של יום החייב עשוי לקבל הפטר, אינה מביאה למסקנה לפיה יש לחייב את הוועדה בהמצאת האישור, מאחר שההפטר הוא דיוני, ואינו מפקיע את החוב עצמו.
לסופו של דיון מצאנו כי אין לחייב את הוועדה המקומית להנפיק את האישור כל עוד לא שולם החוב, והצבענו על שני נימוקים עיקריים: ראשית, קשה להלום כי מצבו של הקונה ישתפר בעקבות פשיטת הרגל של החייב; ושנית, הקונה הוא מונע הנזק היעיל והזול.
45. אשר על כן, הערעור נדחה. מאחר שהשאלה שהועלתה הייתה ראויה לדיון, אין צו להוצאות.
ש ו פ ט
השופטת ע' ברון:
תמימת דעים אני עם חברי השופט י' עמית, כי אין לחייב את הוועדה המקומית ליתן בידי הקונה את האישור הנדרש, כל עוד לא שולם חוב היטל ההשבחה בגין נכס המקרקעין שרכשה מאת המוכר. כך, בהעדר כל הצדקה לכך שמצבה של הקונה יהיה טוב יותר עקב פשיטת הרגל של המוכר, משהיה מצבה אלמלא כן. אין חולק כי לפני שהמוכר נכנס להליך פשיטת רגל ובלא שהיטל ההשבחה שולם, לא היתה הקונה יכולה לדרוש מאת הוועדה המקומית אישור להעברת הזכויות בנכס על שמה בלשכת רישום המקרקעין; ובה במידה אפוא אינה יכולה לדרוש אישור כזה לאחר כניסת המוכר להליך פשיטת הרגל וכל עוד היטל ההשבחה לא שולם. ייאמר בהקשר זה כי סעיף 10(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, מתנה רישום העברת זכויות בפנקסי המקרקעין באישור מאת הוועדה המקומית בדבר תשלום חוב היטל השבחה. ואולם הסעיף אינו "מתעניין" מיהו הגורם המשלם – אם המוכר או הקונה. על כן, וככל שביחסים שבין הצדדים על פי הסכם המכר חובת תשלום היטל ההשבחה היא על המוכר והוא ממאן לשלם, הברירה בידי הקונה לשאת בתשלום במידה שהיא חפצה באישור מאת הוועדה. לאחר מכן פתוחה הדרך בפני הקונה לנסות ולהיפרע מאת המוכר, בין בתביעה "רגילה", ובין בתביעת חוב במקרה שבו המוכר מצוי בהליכי חדלות פירעון –ובענייננו, בצירוף בקשה מתאימה למתן ארכה בנסיבות שנתבהרו.