4. ..... בכל איסוף סחורה כאמור, המחסנאי מטעמה של הנתבעת היה אחראי להעמיס על המשאית סחורה בכמות שתואמת את דו"ח העמסה - 'תעודת משלוח' שהוכנו ע"י הנתבעת ושתיעדו את כמות הסחורה שהועמסה על המשאית באותו סבב, ושאמורה היתה להגיע לסניף המכירה בהמשך. באמצעות נציגה בסניפי המכירה ובמפעל/במחסן הנתבעת 'עקבה' בהמשך אחר אותו דו"ח/תעודה וביקרה ווידאה כי כמות הסחורה שנאספה באותו היום ע"י הנהג ממפעלה/מחסנה אכן הגיעה ליעדה, כנדרש".
בני, מנהל הנתבעת, אישר בחקירתו הנגדית (עמ' 21) את "נוהל הכנת הזמנות והעמסות - מחסן קפואים מילואות" שנכתב על-ידי ורד כהן, מנהל לוגיסטיקה של הנתבעת (ת/2), בו נכתב:
"12. נהגים מגיעים לפי שעות שמוגדרות בדוחות העמסה ומועמסים ע"י המחסנאי לפי קווי חלוקה שרשומים.
13. נהג בודק לפי העמסה את ההזמנות ומעמיס.
14. מופקות תעודות משלוח בשלושה עותקים:
- מקור - נמסר ללקוח ע"י הנהג.
- עותק 1 - נמסר לנהג, הנהג מחתים את הלקוח שההזמנה התקבלה תקינה ותואמת לתעודה, הנהג מחזיר בגמר ההפצה.
- עותק 2 - המחסנאי מחתים את הנהג שקיבל ובדק
את ההזמנה והכל תואם לתעודה. העותק נשאר
במחסן לתיוק ומעקב.
15. כל תעודות המשלוח של קו החלוקה 'עותק 1' מוחזרות ע"י הנהג ונבדקות ע"י פקיד/ת המחסן".
מתצהירו של צבי (ת/1) ומנוהל הנתבעת (ת/2) עולה כי מנגנון הבקרה על ביצוע הובלות הסחורה ממחסן הנתבעת אל לקוחותיה מושתת על תעודות המשלוח החתומות על-ידי הלקוחות. חתימת הלקוח על תעודת משלוח היוותה אינדיקציה מוחלטת לכך שהסחורה שהועמסה במחסן הנתבעת הגיעה בשלמותה ליעדה. על-פי הנוהל, בדיקת תעודות המשלוח וחתימות הלקוחות על גביהן הייתה חלק מתפקידו של המחסנאי, עובד הנתבעת. לתובעת לא היה יד ורגל בבדיקה זאת.
לטענת הנתבעת, דרך נוספת לאיתור מחדלים בביצוע ההובלות הייתה קשורה למעקב של התובעת על "מסלול הלקוחות" שעשתה מדי לילה המשאית בה נהג שלום. צבי, מנהל התובעת, לא הכחיש בחקירתו הנגדית כי התובעת מחויבת למעקב כזה. הוא העיד כי למשאית יש ג'י.פי.אס וכי הוא יכול לדעת בכל רגע נתון היכן היא נמצאת (עמ' 12). עוד הדגיש כי הוא "תמיד בודק" (עמ' 13) והוסיף:
"המשאית של שלום לא חרגה אף פעם מהמסלול שלה, לא ראיתי שהיא בחריגות אלא את הנסיעה הרגילה שלה" (עמ' 13).
" ... העבודה בוצעה בצורה כזאת שלעולם לא קיבלתי תלונה על איחורים או סחורה שלא מגיעה ומבחינתי זה עבד כמו שהוסכם" (שם).