בא-כוח הנתבעת טען כי המיקום בו בוצעו העברות הסחורה מהמשאית של שלום אל נדב - מחוץ למסלול הלקוחות - והזמן שנדרש לבצען היו אמורים "להדליק אור אדום" אצל התובעת, לו הייתה מבצעת כהלכה את הפיקוח על תנועותיו של נהג המשאית שלום. דע עקא, שהנתבעת לא הוכיחה כי העברות הסחורה ממשאיתו של שלום אל רכבו של נדב בוצעו מחוץ למסלול הלקוחות וכי הן ארכו זמן רב. בדו"ח החקירה שצורף לתצהירו של החוקר אברבנאל (נ/2) תוארו שני מפגשים של העברת סחורה מהמשאית של שלום אל רכבו של נדב - האחד ברחוב העוצמה באזור התעשייה (עמ' 13 לדו"ח) והשני בתחנת דלק "פז" בטירת הכרמל (עמ' 33 לדו"ח). לא הובאו עדויות לכך שנקודות מפגש אלו היו מחוץ למסלולי הלקוחות. אמנם שלום העיד: "הייתי תמיד בציר החלוקה שלי למעט שני מקומות, אחד באזור התעשייה ואחד תחנת דלק פז" (עמ' 75), אך הוא אף סיפר כי בסמוך לתחנת הדלק בטירת הכרמל נמצא אחד מלקוחות הנתבעת (עמ' 79). לא הוכח היכן נערך המפגש באזור התעשייה ומה מידת סטייתו ממסלול הלקוחות. בני, מנהל הנתבעת, הודה כי "היו מעט תלונות על אי עמידה בזמנים" (במסגרת תצהיר תשובותיו לשאלון - ת/3), והחוקר אברבנאל (עד מטעם הנתבעת) אמר בחקירתו הנגדית: "אני לא זוכר את מסלול החלוקה ולא יכול להגיד אם זה היה בתוואי" ו"באופן מאוד כללי אנחנו לא מסתמכים על מסלול החלוקה מפני שהדברים משתנים בזמן החלוקה וזה לא משהו שאנחנו לוקחים בחשבון" (עמ' 57).
20. לא מצאתי כי נסתרה עדותו של מנהל התובעת, לפיה אישור משטרה לגבי שלום מצוי בתיקו האישי אצל התובעת (עמ' 12), אולם אין צורך להידרש לכך הן מאחר והטענה לאי-הימצאותו של האישור אינה חלק מטענת ההגנה היחידה של הנתבעת, בנוגע לאי-ביצוע מעקב של התובעת אחר נהג המשאית, והן מאחר ואין קשר סיבתי בין אי-המצאת אישור כזה (במידה ולא הומצא, כפי שטען בא-כוח הנתבעת) לבין נזקה של הנתבעת.
21. הנתבעת לא הוכיחה כי התובעת התרשלה. משלא הוכחה התרשלות, המהווה חלק מרכיב האשם, ממילא נשמט הבסיס לטענה בדבר ביצוע עוולת רשלנות על-ידי התובעת. לפיכך, אינני נדרש לדון בסוגית זכות הקיזוז.
ההודעה לצדדים שלישיים
22. לו הייתה נדחית התביעה, הייתה נדחית אף ההודעה לצדדים השלישיים. אולם האם עתה, לאחר שקבעתי לעיל שהנתבעת הודתה בחובה לתובעת בסך 204,494 ₪, ודחיתי הן את טענת התובעת לפיצוי נוסף בסך 25,000 ₪, והן את טענת הנתבעת בדבר רשלנותה של התובעת, נדרשים אנו לדון בהודעה לצדדים השלישיים ? שתי שאלות-משנה מעוררת השאלה העיקרית שהצבנו: האחת, האם ההודעה שהנתבעת הגישה נגד הצדדים השלישיים באה בגדרה של תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), והשנייה, האם חיובה של הנתבעת לשלם לתובעת את החוב בגין שירותי ההובלה מביא מניה וביה אף לחיובם של הצדדים השלישיים?