--- סוף עמוד 90 ---
השלישית - קריאת המונח לאור הנאמר בתיאור, לפיה על-פי הטכניקה שהלכה בה המערערת, המקורות הונחו "בתוך או בקירבת" המיפתחים. הואיל והמדובר במרחקים קטנים מאוד, היכולים להיות גם אפס, ביקשה המערערת להגן גם על סטיות קטנות ממרחקים אלה, שאין בהן משום חריגה מעצם הטכניקה המוזכרת. לפיכך ננקטה לשון "קירבה יחסית".
לדעתי, יש לפרש את המונח "קירבה יחסית" על-פי שתי הדרכים האחרונות במשולב. כלומר, המדובר בקירבה פיסית קטנה ביותר, בהתחשב באמור בתיאור, יחסית לשאר מרכיבי המערכת; אולם סטייה קלה מקירבה זו לא תימלט מהפרה.
כפי שעולה מן הדיון לפנינו, גודלה של מערכת ההאד כולה הוא בערך מטר. גדלים אחרים רלוואנטיים שהוזכרו הם: אורך המוקד (focal lenght) - 200מ"מ; המרחק בין עין הטייס להאד - 250מ"מ.
בא-כוחן המלומד של המשיבות הסכים, כי מרחק של 10מ"מ בין המקורות למיפתחים הינו "קרוב יחסית", וכי גם סטייה קלה ממרחק זה תיפול לגדר המונח. מן המדידות שערכו מומחי המערערת עולה, כי במוצר של המשיבה השנייה מוקד אחד ("ענן אלומת הייחוס") נמצא במרחק של 7מ"מ ממיפתח היציאה, ואילו המוקד האחר ("ענן אלומת הדמות") נמצא במרחק אפס ממיפתח הכניסה, כלומר ממש על המיפתח.
מחישוב זה עולה, לכאורה, בי גם במוצר של המשיבה השנייה מתקיים גורם הקירבה היחסית. אלא שמומחי המערערת התעלמו, לצורך חישוביהם, מסטייה זוויתית הקיימת במוצר המשיבה השנייה בין מיקום המוקדים האנכיים לבין המיפתחים, בניצב לכיוון ההולוגרמה. אם נתחשב בסטייה זו, כפי שמבקשות המשיבות, יגדלו המרחקים הנ"ל מ- 7מ"מ ל- 77מ"מ, ומאפס ל- 110מ"מ. מרחקים אלה הינם מעבר למה שהמשיבות מוכנות לראות כ"קרוב יחסית".
אבחן עתה שאלה זו.
חישוב המרחק הפיסי - שאלת הסטייה הזוויתית
.30כזכור, יתרונו העיקרי של המשלב ההולוגרפי גלום בתכונות האופטיות המיוחדות של ההולוגרמה, המקנות לה מאפיינים של מראה סלקטיבית. על המשלב להיבנות באופן כזה, אשר יאפשר לאור המגיע מן ה- crtלהגיע בזווית החזרה אופטימאלית אל עיני הטייס, כך שיישמר תנאי בראג. זוות ההחזרה נמדדת בין אלומת הדמות לבין האנך להולוגרמה. הואיל והמטרה היא כי האור בשלב השימוש בהולוגרמה ינוע בזווית האמורה, יש לתכנן זאת בשלב ייצור ההולוגרמה, על-ידי בניית מסלול דמיוני בו תנוע תמונת המידע. לכן, בשלב בניית ההולוגרמה מקליטים (reccord) את המסלול שישוחזר בעת השימוש (playback).