דא עקא, שזווית ההחזרה האופטימאלית אינה זהה כאשר משתנה התדר של האור. לכל תדר זווית החזרה אופטימאלית משלו. תופעה זו חייבת להילקח בחשבון בתכנון ההולוגרמה, שכן
--- סוף עמוד 91 ---
הקלטתה מתבצעת באמצעות קרני לייזר בתדר מסוים, בעוד שבשימוש בה מוקרן אור בתדר אחר (האור מה- crt). על-מנת שקרני האור בשלב השימוש ינועו בזווית האופטימאלית, יש, לכן, להסיט את מקורות קרני הלייזר בעת ההקלטה, ובכך לפצות על שוני התדרים הנ"ל. הסטת מקורות קרני הלייזר נעשית בזווית הניצבת להולוגרמה. כלומר, ניתן לתאר את מהלך קרני האור בשלב השימוש כאילו חיקו קרני לייזר דמיוניות שמקורן הונח במקום המוסט במידת מה (בזווית הניצבת להולוגרמה) מהמקום בו הונחו מקורות הלייזר למעשה. שוני התדרים הנ"ל מכונה .Wavelenght shiftהסטייה האמורה של זווית ההחזרה האופטימאלית קרויה .the angular displacement במוצר של המשיבה השנייה הצריך תהליך הפיצוי המתואר הסטתם של מקורות הלייזר למרחקים של 77ו- 110מ"מ ממיקומם של המיפתחים. אילולא נדרש הפיצוי - היינו, אם קרני האור בשלבי הייצור והשימוש היו בעלות תדרים זהים - היו המרחקים קטנים ל- 7ול- 0מ"מ, בהתאמה. לגבי המרחקים האחרונים אין, כאמור, מחלוקת בין הצדדים, כי הם מקיימים את התנאי של הקירבה היחסית הפיסית. אשר למרחקים הראשונים, אין הסכמה כזו. לפיכך התעוררה השאלה, האם לצורך מדידת המרחקים הנ"ל יש להתחשב בסטייה הזוויתית האמורה.
.31בבית המשפט קמא טענה המערערת, כי אין להתחשב בסטייה הזוויתית במדידת הקירבה היחסית. תופעת השוני בתדר, כמו גם הטכניקה לפיצוי בגינה, היו ידועות ומקובלות בתחום המקצועי. בפטנט עצמו נאמר, כי מיקום המקורות ביחס למיפתחים מצוין רק לשם פישוט ההסבר למקרה שאין שוני בין תדרי ההקלטה והשימוש. לחלופין, במוצר של המשיבה השנייה יש משום נטילת עיקר האמצאה של המערערת, שהוא הנחת המקורות כפי שנתבע בפטנט כדי להשיג שדה ראייה רחב. טענה מקבילה הייתה, כי המשיבה הנייה עשתה שימוש באקוויוואלנט מכאני של האמצאה המוגנת בפטנט.
בית המשפט דחה את טענותיה של המערערת וקיבל את עמדת המשיבות, כי יש להתחשב בסטייה הזוויתית, תוך שהוא מצטט בהסכמה מדבריו של בא-כוחן המלומד:
"כל מה שמוכיחות הציטטות המובאות על ידו (של בא-כוח המערערת - מ' ש') הוא, כי הממציא אכן ידע שניתן לשנות את התדר: לא נאמר בשום מקום שהממציא ידע על הטכניקה של הסטת הזווית. אין כל אסמכתא לטכניקה כזאת בתיאור ואין אף רמז של הממציא בנוגע אליה. כפי שהתביעה מספר 1מנוסחת, רק משלב שנבנה בעזרת מקורות המצויים 'קרוב יחסית' למיפתחים נופל בתחום התביעה. הכללים למדידת מרחק בנויים על השכל הישר וההגיון והבא להציע דרך הסוטה מכללים אלה לעניין מדידת מרחקים, עליו הנטל להוכיח אותה. נטל זה לא הרימה התובעת, שכן לא הביאה כל אסמכתא להוראה של הממציא או אף לידיעה של הממציא, שעל פיה ניתן לסטות מכללי קביעת מרחק הקבועים, המקובלים והידועים".