--- סוף עמוד 92 ---
לאחר שקבע, כי יש להתחשב בסטייה הזוויתית, נזקק בית המשפט להכריע בשאלה, אם גם לנוכח התחשבות זו יש לאות את מוצר המשיבה השנייה כמפר את הפטנט. בית המשפט השיב לכך בשלילה, שכן דחה את התיזה של מומחה המערערת, לפיה ניתן להזיז את המקורות עד למרחק של 5אינטש מן המיפתחים, היינו - 127ס"מ, ועדיין להישאר בתחום המוגן על-ידי הפטנט. בפסק הדין נפלה טעות לעניין זה, מקום בו נאמר:
"פרופ' הסלינק (מומחה המערערת - מ' ש') הגדיר את 'הקירבה היחסית' בגבולות של 5אינטש מהמיפתח. עולה מכך שבמוצר של הנתבעת אין 'קירבה יחסית' של המקורות למיפתחים".
לאחר שהמערערת הגישה בקשה לתיקון טעות, בטענה כי בית המשפט טעה בחישובו, קבע בית המשפט בהחלטה, כי בטעות הושמטו מפסק הדין המלים "אינני מקבל את הגדרתו", אשר מקומן בין שני המשפטים שצוטטו לעיל. המערערת תקפה החלטה זו בערעורה, אולם אינני מוצא כל סיבה להתערב בעניין זה. כפי שציינה הערכאה הראשונה בהחלטתה, בהסבירה את התיקון -
"הדבר אף נובע מהרישא לסעיף 61(לפסק הדין - מ' ש') שבה נאמר כי מסקנתי היא 'לאור האמור' והיא אכן נובעת ממה שפרטתי שם".
דחיית התיזה של מומחה המערערת מבוססת ומפורטת בפסק הדין דלמטה, והיא נובעת מאליה מתך דחייתו של הפירוש הפונקציונאלי לביטוי "קירבה יחסית".
.32מקובלת עלי קביעתה של הערכאה הראשונה, כי מבחינת לשונו של הפטנט שלפנינו אכן יש להתחשב בסטייה הזוויתית, וכן כי לפי המבחן שקבענו לשאלת "הקירבה היחסית" דומה כי מוצרה של המשיבה השנייה איננו מוצר מפר. אולם, כפי שהובהר לעיל, ההגנה על פטנט איננה מצומצמת להעתקת רכיביו כלשונם ובמלואם, אלא פרוסה היא גם על נטילת עיקרה של האמצאה המוגנת. בית המשפט קמא לא נכנס לשאלת עיקר האמצאה, אולם כפי שעולה מניתוח שאלה זו, אין מניעה להכריע במקרה דנן לפי העקרונות של עיקר האמצאה. בחינת השינויים שהכניסה המשיבה השנייה במוצרה לאור הקווים שהותוו לעיל בשאלת עיקר האמצאה מובילה, לדעתי, למסקנה, כי המשיבה השנייה הפרה את הרכיב של "הקירבה היחסית".
אבהיר עמדתי.
.33מסכים אני, כי מקריאת הפטנט כלשונו, ובהתייחס לכל חלקיו, מתבקשת המסקנה, כי את המרחקים הפיסיים שבין המקורות למיפתחים יש למדוד על-פי קני המידה הרגילים והמקובלים. הפטנט מורה לבחון את הקירבה היחסית בשלב ייצור ההולוגרמה ולא בשלב קודם כלשהו, בו היתה הקירבה שונה ובמישור התיאורטי לבד. הפטנט אינו מורה להתעלם מתהליכים שונים אשר הצריכו הגדלתם של המרחקים, בדרך של הסטת המקורות מן המיפתחים. מן האמור בפטנט עולה אמנם, כי הממציא היה ער לכך שייתכן פער תדרים בין שלבי ההקלטה והשימוש, אולם אין בפטנט הוראה המורה להתעלם, לעניין מדידת המרחקים, מהסטת המקורות