--- סוף עמוד 95 ---
המשיבות טענו, כי קבלת טענת המערערת בשאלת עיקר האמצאה כמוה כקבלת הפירוש הפונקציונאלי, אותו דחינו כזכור. לטענה זו היה מקום, לו היינו רואים את עיקר האמצאה בהשגת יעילות אופטית על פני שדה ראייה רחב, בדרך כלשהי. אולם, לטענה זו אין מקום לפי הניתוח דלעיל, הרואה את עיקר האמצאה כשילוב של גיאומטריית הבנייה של ההולוגרמה עם אמצעים אופטיים לתיקון העיוותים, המביאים ליתרונות היעילות האופטית אותם פירט הממציא בתיאור הפטנט. הסטת המקורות במוצרה של המשיבה השנייה נועדה כדי לשמור על גיאומטריה זו, מקום בו ישנו פער תדרים כאמור מבחינת עיקר האמצאה ניתן לראות הסטה זו כשינוי חסר חשיבות, אשר אינו משפיע על מהות פעולתה של האמצאה, כמז גם על דרכי פעולתה.
.35המסקנה העולה מן המקובץ היא, כי במוצרה של המשיבה השנייה מתקיימת "קירבה יחסית" בין המקורות למיפתחים, ומכאן שהיא נמצאת מפרה רכיב זה של האמצאה נושא הפטנט.
עלינו לעבור, לכן, לבחינת שאלת הפרתו של הרכיב השני, היינו לשאלת קיומו במוצר המשיבה השנייה של אמצעי לפיצוי העיוות האופטי המכונה אסטיגמטיזם צירי.
אמצעי לפיצוי אסטיגמטיזם צירי
.36כזכור, הצליחה המערערת לבנות האד הולוגרפי באמצעות טכניקת ייצור מסוימת (הנחת מקורות הלייזר בקירבת המיפתחים). אחד מיתרונותיו של תהליך הייצור האמור היה בקבלתם של עיוותים אופטיים בפני המוקד של ההולוגרמה, אשר איפשרו פיצויים באמצעות עדשות אופטיות קונוונציונאליות. פיצוי זה נעשה על-ידי הכנסתם למערכת של עיוותים אופטיים זהים לאלה שנתקבלו בהולוגרמה, אך בכיוונים הפוכים, כך שבסופו של דבר האור המגיע אל עיני הטייס נותר נקי מעיוותים. פעולת קיזוז זו זהה במהותה לניטרול השגיאות האופטיות בעין האדם באמצעות משקפיים. מקומן של העדשות האופטיות האמונות על תפקיד הפיצוי הנ"ל נקבע בין מסך ה- crtלבין המשלב. ניתן להמחיש את מהלך קרני האור במערכת תוך היעזרות בשרטוט 1לעיל. האור הבוקע מן ה- crt(מס' 176) הינו נקי מעיוותים אופטיים; בעוברו דרך מערכת העדשות של הממסר האופטי (180) מוכנסים אליו העיוותים המצויים בהולוגרמה, אך בכיוונים הפוכים; האור המעוות פוגע במנסרה (182); מגיע להולוגרמה (168), שם מתקזזות השגיאות האופטיות המצויות באלומות האור עם העיוותים האופטיים שבפני המוקד של ההולוגרמה; מכאן ממשיך האור אל עיני הטייס, נקי ובלתי מעוות.
תביעה מספר 1שבפטנט פותחת בהגדרת תהליך הייצור של המשלב ההולוגרפי. על טיבו של תהליך זה עמדנו בחלקה הראשון של שאלת ההפרה ("הקירבה היחסית").