פסקי דין

עא (ת"א) 55809-01-12 כלל פיננסים טהורי בית השקעות בע"מ נ' אלטרום בע"מ - חלק 4

28 פברואר 2013
הדפסה

המשיבות טוענות כי צדק בית משפט קמא שלא ראה לחייב את המנהלות באופן אישי, שכן לא הוכחו תנאי "מימון דק", לשם הרמת מסך ההתאגדות.

דיון והכרעה
5. האם בדין נקבע כי העסקה הושלמה?
בסעיף 2 להסכם נקבע, כי המערערת תהיה זכאית לתשלום שכרה: "במידה ותושלם עסקה כלשהי בחברת רמט", ובסעיף 9 להסכם נקבע מועד התשלום, לאמור: "התשלום בגין הצלחה ישתלם לידינו עם השלמת העסקה".
בהסכם אפרידר, נקבע כי תשלום שכר המערערת יהיה "במועד ההשלמה" של עסקת אפרידר, וכאמור בסעיף 12.9 להסכם דנן. הגדרת "מועד ההשלמה" בסעיף 1 להסכם אפרידר הינה לאחר התקיימות כל התנאים המתלים.

הגם שלכאורה, דומה כי התנאים המתלים לא התקיימו, שכן אין חולק כי לא התקבלו כל אישורי הבנקים לעסקה, אזי בנסיבות המקרה, כמות שהוכחו, צדק בית המשפט במסקנה אליה הגיע לפיה, מבחינת המשיבות, העסקה הושלמה. קביעת בית המשפט מעוגנת בשלל ראיות שהיו לפניו, מהתרשמותו מהעדויות, ואין מקום להתערב בה.

נדגיש במיוחד את מכתב המשיבות, ת/5, שבו טענו המשיבות בתוקף שהתנאים המתלים התקיימו, וכאמור, בין היתר, בסעיף 3.4 למכתב: "בניגוד לטענתכם במכתביכם מיום 17/8/2009 ומיום 19/8/2009, מכלול התנאים המתלים לתוקפה של העסקה התקיימו דה פקטו;"
(ההדגשה אינה במקור-.א.א.)

גם בסעיף 3.6 למכתב המשיבות, הביעו המשיבות עמדה נחרצת לפיה העסקה הושלמה, ובגדר זאת טענו כי אין ממש בטענת אפרידר לפיה טרם הגיע מועד ההשלמה, כהגדרתו בהסכם אפרידר: "ניסיון כיום, בדיעבד, לטעון כי מועד ההשלמה טרם הגיע על יסוד אי קבלת אישור שהטעם לאי קבלתו נעוץ בכם ובהתנהגותכם, הינו ניסיון מופרך ותמוה".

ההסבר שסיפקה המשיבה 5 למכתב המשיבות, היה דחוק ולא הניח ובצדק, את דעת בית משפט קמא.

אין בידי לקבל את דברי ב"כ המשיבות בטיעונו לפנינו, כי המכתב נועד לשרת את אינטרס המשיבות לצורך המחלוקת שנתגלעה בינן לבין אפרידר, לפי גישת בא כוחן דאז של המשיבות, ומשכך אין לטעמו ליתן משקל למכתב. המשיבות גילו כאמור עמדה ברורה כלפי אפרידר כי העסקה הושלמה ומשכך אין אלה יכולות בהבל פה, בהליך אחר, נגד המערערת, לטעון היפוכו של דבר. בעל דין, המעלה גרסה עובדתית מסוימת, מושתק לטעון גרסה עובדתית הפוכה בהליך נגד בעל דין אחר. בהקשר זה נקבע בע"א 513/89 A/S INTERLEGO נ' EXIN- LINES BROS, פ"ד מח(4) 133 בסעיף 10:
"מחובת תום הלב נובע האיסור על שימוש לרעה בהליכי משפט. העלאת טענות סותרות היא פן אחד של איסור זה.מטרתו של השתק זה היא כפולה: (א) במישור המשפט הציבורי, הוא נועד לשמור על טוהר ההליך המשפטי, ולמנוע מבעל דין לנצל לרעה את בתי המשפט ובכך לפגוע בהשלטת הצדק; (ב) במישור המשפט הפרטי, תכליתו היא למנוע תוצאות בלתי צודקות המתחייבות לכאורה על-פי הדין (בהנחה שהטענה המאוחרת היא הטענה הנכונה), וזאת על-ידי השתקת בעלי הדין מלטעון ומלהוכיח בבית המשפט טענות עובדתיות ומשפטיות גם אם הן נכונות. כאמור, השתק זה, שביסודו גם שיקולים במישור המשפט הציבורי, רחב מן ההשתק מכוח מצג או מכוח הבטחה, שלהקמתו נדרשים הסתמכות בעל הדין על הטענה המקורית שבעטייה ניתן הסעד, ושינוי מצבו לרעה עקב כך."

עמוד הקודם1234
5...11עמוד הבא