ראה גם ע"א 9/98 גהאד מחמד אסעד מחאג'נה נ' לביבה מחאג'נה (לא פורסם, [פורסם בנבו], 8.6.05).
יישום המבחנים שנקבעו בפס"ד קורפו, על המקרה שלפנינו, מלמד כי אלה לא התקיימו;
התנאי הראשון: לא היה כל צורך או הצדק לליבון הסעד של שכר ראוי, במסגרת בירור ההליך. אמנם נטען על ידי המשיבות בסיכומיהן בבית המשפט קמא כי יגרם חוסר צדק ככל שישולם למערערת שכר, בנוסף לזה ששולם על ידי רמט, אך אין בין טענה זו לבין קביעת שכר ראוי ולא דבר.
התנאי השני: השכר הראוי לא נגזר ולא התחייב מהסעד של שכר המוסכם המתבקש.
גם התנאי השלישי שהוא העיקרי לענייננו, לא התקיים: ככלל, שיעור שכר ראוי, מחייב שמיעת ראיות, ולעתים גם חוות דעת של מומחים לדבר, שכן אינו בגדר ידיעה שיפוטית, וכמות שנקבע בת"א (חי') 1955/05 אונגר כהן רו"ח נ' חיים ישראלי ובניו בע"מ, [פורסם בנבו] המצוטט בהרחבה בסעיף 63 לפסק הדין.
קביעת השכר הראוי, שלא התעוררה בכתבי הטענות ובעדויות, מבלי שהתאפשר בידי הצדדים להביא ראיות בעניין, ולהציג עמדתם, מהווה פגיעה בזכויותיהם הדיוניות, ואינה יכולה לעמוד. בנוסף, ללא שבעלי הדין הניחו לפני בית משפט קמא, כל תשתית עובדתית ממנה ניתן יהיה לקבוע ממצאים בנוגע לשיעור השכר הראוי, לא היה בסיס לפני בית משפט קמא להורות שהשכר המגיע למערערת בסך 240,000 דולר בצירוף מע"מ, ששולם לה על ידי רמט, הינו שכר ראוי.
בית משפט קמא שגה גם במסקנתו לפיה פסיקת השכר המוסכם תהווה התעשרות שלא כדין של המערערת. סעיף 6(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979, קובע כי הוראות החוק יחולו כאשר אין הסכם אחר בין הצדדים. לפנינו הסכם המורה במפורש מהו שיעור השכר, ואין כל טענה כי נפל פגם בכריתה או כי הוא הופר, או כי השכר שנקבע בו, מופרז ובלתי סביר, ומשכך אין לפסוק את השכר המוסכם. אוסיף כי אין כל רוולונטיות למחלוקות שבין אפרידר לבין החברות, לרבות הבוררות שבין הצדדים, על שיעור השכר לו זכאית המערערת מהחברות, ומכל מקום, לא הובאו כל טעמים באשר להשפעת הסכסוך האמור, על שיעור שכר הטרחה המוסכם.
לאור התוצאה אליה הגענו, נקבע בזאת כי המערערת זכאית למלוא שכר טרחתה המוסכם. הואיל וחלק מהשכר שולם על ידי רמט, זכאית המערערת לקבל מהמשיבות את יתרתו, בסך של 260,000 דולר, וכנטען בתביעה. אין אנו נדרשים לשאלה האם כגרסת המערערת הסכם אפרידר הינו חוזה לטובת צד ג', המקנה לה את הזכות לתבוע מכוחו את שכרה, שכן די בכך שהזכות לקבל את השכר, נקבעה בהסכם, ולפיו מחויבות המשיבות לשלמו.