7. המשיב סומך ידו על פסק דינו של בית משפט קמא. בתוך כך, מדגיש המשיב כי באיזון בין הערכים המתנגשים במקרה הנדון, יש להעדיף את חזקת החפות ואת טוהר ההליך השיפוטי, בין השאר משום שבנסיבות המקרה אין אינטרס ציבורי משמעותי בפרסום. זאת, בניגוד לחלקה הראשון של התכנית, אשר שודר ב-2010, ובה נתנו המערערים ביטוי לעמדה שונה מזו שנקטה המדינה (שהרי באותה עת עמדה בעינה החלטת המדינה על סגירת תיק החקירה נגד המשיב). עוד טוען המשיב כי התכנית שביקשו המערערים לשדר היא בעלת פוטנציאל משמעותי להשפיע על תוצאת המשפט הפלילי, הן בשל השלב המוקדם בו מצוי ההליך הפלילי, הן בשל תוכן התכנית (ובתוך כך ראיונות עם עדי תביעה), הן מבחינת פלטפורמת הפרסום והפופולריות של התכנית "עובדה". אשר לטענת המערערים, לפיה פרסומים אודות המשיב פורסמו בכלי תקשורת אחרים, סבור המשיב כי אף כלי תקשורת אחרים מפרים את כלל הסוב-יודיצה, אולם תכניתם של המערערים, שמתיימרת להציג נרטיב שלם של האירועים, היא בעלת השפעה רבה יותר. זאת, משום שהיא משודרת בשעות של צפיית שיא, ומשום שהמערערים זכו להערכה כאשר לאחר שידור התכנית בשנת 2010, נפתח מחדש התיק נגד המשיב והוגש נגדו כתב אישום.
8. המשיבה 2, מדינת ישראל, סבורה אף היא, כמו המשיב, כי במקרה הנדון צדק בית משפט קמא כשמנע את שידור התכנית. מרבית טעמיה של המשיבה 2 לעמדתה דומים לאלו שהובאו בעמדתו של המשיב, ולכן לא נפרטם. המשיבה 2 מציינת בעמדתה כי היא נוהגת באיפוק וריסון רב בהגשת כתבי אישום בגין הפרת כלל הסוב-יודיצה, אך לשיטתה שונה אכיפה פלילית בדיעבד מהצטרפות לעמדתו של נאשם הסבור שהפרסום פוגע בו ומבקש צו מניעה. אשר לפגמים הדיוניים, לא הביעה המדינה עמדה בפנינו. עם זאת, יוער כי בפני בית משפט קמא ציינה המשיבה 2 כי היא מתנגדת לבקשה לפטור מאגרה.
דיון והכרעה
9. העניין שבפנינו מעורר שאלות הנוגעות למשקל שייחס בית משפט קמא לפגמים הדיוניים בבקשותיו של המשיב, ושאלות הנוגעות לקביעותיו של בית משפט קמא באשר לצו המניעה ולכלל הסוב-יודיצה. נפתח במישור הדיוני. כפי שיפורט בהמשך, אנו סבורים כי הליקויים הדיוניים הקשים שנפלו בבקשות שהגיש המשיב מצדיקים את התערבותנו בפסק דינו של בית משפט קמא, ומשכך איננו נדרשים לדון בפירוט בתנאי סעיף 71(א) לחוק בתי המשפט, וכן בסמכות בית המשפט והתנאים להוצאת צו מניעה בהתבסס עליו.
10. תקנה 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי לבקשה בכתב יצורף תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה. התקנה חלה בהליכים של המרצת פתיחה, דוגמת הבקשה לצו מניעה קבוע שהגיש המשיב (ראו תקנה 255 לתקנות). היא חלה אף בבקשות לסעד זמני, דוגמת הבקשה לצו מניעה זמני שהגיש המשיב (ראו תקנות 365(א) ו-365(ג) ). זאת ועוד, התקנות קובעות כי בקשה לצו מניעה זמני תוגש בצירוף התחייבות של המבקש לפיצוי מי שאליו מופנה הצו, בגין כל נזק שייגרם לו על ידי הצו הזמני (תקנה 365(ב) לתקנות). בנוסף, תקנה 14(א) לתקנות האגרות, קובעת כי לבקשה לפטור מאגרת משפט על המבקש לצרף תצהיר ובו, בין היתר, פירוט רכושו ומקורות הכנסתו.