אין להתעלם מכך שגם המערערים לא תמכו את תשובתם בתצהיר, וזאת על אף האמור בתקנה 241(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי. עם זאת, המערערים אינם אלו שפתחו בהליך, ועל כן המחדל רובץ בעיקרו לפתחו של המשיב, אשר נטל ההוכחה היה מוטל עליו. בית משפט קמא סבר כי היעדר תצהיר מטעם המערערים שולל מהם את האפשרות להוכיח את הנזקים שייגרמו להם אם ייאסר שידור הכתבה, ואת האפשרות לסתור את המסקנה לגבי מידת השפעתה של התכנית על ההליך הפלילי. נוכח דברים אלו, מעצמן עולות שאלות כגון, כיצד אפוא השתכנע בית משפט קמא דווקא בגרסתו של המשיב משלא צורף כל תצהיר לבקשותיו? שאלה זו ודומות לה נותרו ללא מענה בפסק דינו של בית משפט קמא. ואם ישאל השואל מה מקור העובדות הבסיסיות שהבאנו בפיסקה 2 לעיל, נאמר לו כי מדובר בעובדות שלגביהן לא הייתה כל מחלוקת, לא בפני בית המשפט המחוזי ולא בפנינו.
13. אשר להתחייבות העצמית בבקשה למתן סעד זמני, קובעת תקנה 364(א) רישה במפורש כי ללא התחייבות כאמור לא ייתן בית המשפט סעד זמני. זו גם גישת הפסיקה (ראו למשל, רע"א 9308/08 אלול נ' רביב [פורסם בנבו] (21.4.09)). הטעם לכך הוא שההתחייבות עצמית היא בגדר "מחיר" שאותו על מבקש הסעד הזמני "לשלם" בתמורה לכך שניתן לו סעד בטרם הוכיח באופן סופי את זכותו (ראו, רע"א 3032/08 רייך נ' עו"ד אבנר כהן בתפקידו כמפרק זמני, פיסקה 13 [פורסם בנבו] (2.9.2009)). עוד יצוין בהקשר זה כי לפי תקנה 364(א) על המבקש סעד זמני להמציא, בנוסף להתחייבות העצמית, גם ערבות מספקת. בית המשפט רשאי לפטור את מבקש הסעד הזמני מהפקדת ערבות מטעמים מיוחדים שיירשמו. במקרה הנדון לא הופקדה ערבות כלל. אולם, מהחומר שלפנינו עולה כי בית המשפט לא נתן החלטה הפוטרת את המשיב מהפקדת ערבות כאמור, וממילא לא נתן החלטה מנומקת כפי שדורשות התקנות. אומנם, משהכריע בית משפט קמא בהליך העיקרי, התייתרה הבקשה לסעד זמני ולכן היעדרן של התחייבות עצמית וערבות התברר, בדיעבד, כחסר נפקות. עם זאת, ליקויים אלה מצטרפים במקרה דנא לשאר הליקויים הדיוניים, ולכן קשה להתעלם מהם.
14. פרקליטיו של המשיב נימקו את שורת הפגמים האמורה בכך שהמשיב נמצא במעצר ואין עימו קשר רציף. נימוק זה קשה לקבל. אחת הסיבות לכך היא הצהרתו של בא-כוח המשיב בפני בית משפט קמא, לפיה: "אם [בית המשפט המחוזי] ידחה את בקשתנו בגלל שלא ניתן תצהיר, אני אגיש בקשת רשות ערעור ל[בית המשפט] העליון ואבקש לצרף ראיה בדמות תצהיר של ה[משיב]". קרי, אף בא-כוח המשיב עצמו הצהיר כי אם הדבר יידרש, יוכל הוא להמציא תצהיר. אף על פי כן, לא פעל המשיב להמציא תצהיר טרם הגשת הבקשות או לאחריהן. יוער, כי עוד ציין בא-כוח המשיב באותה הזדמנות כי "אין תצהיר, יש תצהיר [...] זה הכל שטויות. מה שחשוב זה השידור".