פסק-דין
השופט י' עמית:
הָאוֹטוֹ שֶׁלָּנוּ גָּדוֹל וְיָרֹק,
הָאוֹטוֹ שֶׁלָּנוּ נוֹסֵעַ רָחוֹק.
בַּבֹּקֶר נוֹסֵעַ, בָּעֶרֶב הוּא שָׁב,
מוֹבִיל הוּא לִ"תְנוּבָה" בֵּיצִים וְחָלָב.
(פניה ברגשטיין, 1940)
1. מילותיו ומנגינתו של השיר, שעדיין שגור בפי רבים וטובים בינינו, ממחיש עד כמה "תנובה" של פעם הייתה חלק מהאתוס ההתיישבותי. שנים חלפו, הארץ שינתה את פניה, ו"תנובה" הלכה בדרכם של קואפרטיבים אחרים ותהי לתאגיד כלכלי רב עצמה ובעל ערך נכבד. התיקים שבפנינו עוסקים בשאלה מי ייהנה מפריו של האוטו הירוק שבמשך עשרות שנים הוביל את תוצרתו ל"תנובה".
לפנינו שלשה תיקים מאוחדים, שני ערעורים ועתירה, המעוררים שאלה משותפת: האם יחידות השתתפות בתנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (להלן: תנובה) אשר הוקצו על פי החלטת ועידת תנובה באופן יחסי לאגודות - למשיבה 2 בבג"ץ 861/07 (להלן: ניר בנים), למשיבה בע"א 2054/09 [פורסם בנבו] (להלן: באר טוביה) ולמערערת בע"א 8192/09 [פורסם בנבו] (להלן: נחלים) (שלשתן יחד, להלן: האגודות השיתופיות או האגודות, ובנפרד: האגודה) - הן נכס מנכסי האגודות הרשאיות לחלק אותן או את כספי הפדיון עבורן באופן שוויוני בין כלל חברי האגודה? או שמא יש לזקוף את יחידות ההשתתפות באופן יחסי לזכות חברי האגודה ששיווקו במהלך השנים את החלב באמצעות תנובה (להלן: הרפתנים או יצרני החלב)? ובמילים אחרות, האם מניות תנובה הן חלק מהון האגודה או יש לשייך אותן לרפתנים.
נעמוד בקצרה על התשתית העובדתית הרלוונטית לשלושת התיקים, ומשם נפנה לתיאור תמציתי של מאפייניו של כל תיק, על השתלשלות ההליכים הקשורים בו. למען הנוחות, נתייחס להלן לכל אחד מן התיקים על פי שם האגודה השיתופית הרלוונטית באופן הבא: בג"ץ 861/07 – עניין ניר בנים; ע"א 2054/09 – עניין באר טוביה; ע"א 8192/09 – עניין "נחלים".
רקע עובדתי - כללי
2. תנובה נוסדה בשנת 1926 והינה אגודה שיתופית מרכזית, כהגדרתה בסעיף 2 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: פקודת האגודות השיתופיות או הפקודה). בתנובה היו חברות 620 אגודות שיתופיות (מושבים וקיבוצים), ובאמצעותה שווקה תוצרתם של חברי האגודות, לרבות חלב, פירות, ירקות, עופות וביצים. על פי תקנון תנובה בעת הרלוונטית, אך ורק תאגידים יכולים היו להיות חברים בתנובה. לאחרונה השלימה תנובה הליך של הפרטה אך בפסק דין זה נתייחס למצבה של תנובה טרם הפרטתה.