רשאי המנהל לראות אגודה שיתופית חקלאית כיצרן, ולקבוע לה מכסת שיווק משותפת לכל חבריה; האגודה תקבע עקרונות בדבר חלוקת המכסה האמורה בין חבריה, ותחלק את המכסה בהתאם לעקרונות שקבעה.
בשנת 1991 תוקן הסעיף באופן הבא:
(א) אגודה שיתופית (להלן – אגודה) יראו כמייצגת את כל חבריה היצרנים לענין מכסות החלב ורק לה תיקבע מכסת חלב משותפת בשבילם.
(בכך אומצה לשונו של סעיף 34 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), תשכ"ד-1963 דאז).
77. על פני הדברים, דומה כי נוסח צו החלב לפני תיקונו תומך בגישת הרשם כי הבעלות במכסות החלב הייתה של האגודה. עם זאת, אנו מוצאים בפסיקה התייחסות לכך שתפקידה של האגודה השיתופית בהקצאת מכסות היה כשל מתווכת או מייצגת או נאמנה של חברי האגודה להם חולקו המכסות. בעניין ריבובסקי, נדונה השאלה אם רשאי פלוני שפרש מהאגודה השיתופית בה היה חבר, לקבל את מכסת הביצים האישית שהוקצתה לו עם פרישתו מהאגודה. פסק הדין עוסק אמנם בסעיף 34 לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), תשכ"ד-1963, שנוסחו זהה לצו החלב לאחר התיקון, אך לטעמי הדברים יפים לענייננו. וכך נאמר על ידי השופט ח' כהן:
"... כל זכותה של האגודה למכסה משותפת נובעת מן הפיקציה ('יראו כ...') שהמגדל האינדיווידואלי מינה אותה לבא-כוחו המייצג אותו, על ידי שהצטרף אליה כחבר; ורק באשר רואים את האגודה כמייצגת אותו, מוסרים את מכסתו האישית לידיה – לא כמכסה שלה, כי אם – מפורשות – כמכסה שלו... 'ייצוג' זה האמור בסעיף 34, שתי פנים לו: מצד אחד, מנוע השליח מלכפור בזכות שולחו שאותו הוא מתיימר לייצג, ומשתיקים אותו אם ימינו תובעת זכות שולחו ולוקחת עבורו, ושמאלו דוחה תביעת שולחו ולוקחת לעצמו. ומן הצד השני, הרי כל אשר לקח וקיבל המייצג מכוח ייצוגו, לקח וקיבל כנאמן, ובתור שכזה אסור לו להפיק טובת הנאה לעצמו, שלא בהסכמתו של שולחו, מנכסי הנאמנות. עצם העובדה שהמכסה המשותפת נקבעה לאגודה השיתופית אך באשר היא מייצגת (או רואים אותה כמייצגת) את בעלי המכסות האישיות, דייה לעשותה נאמן לגבי מכסתו האישית של כל אחד ואחד מחבריה..." (עניין ריבובסקי, בעמ' 342).
ודוק: לא נעלם מעיני כי בתוצאה הסופית בעניין ריבובסקי, היה השופט ח' כהן בדעת-מיעוט בסברו כי יש לזכות את המגדל הפורש מהאגודה במיכסה זהה לשיעור מכסתו בעת היותו חבר באגודה, בעוד דעת הרוב גרסה כי שיעור המכסה של המגדל הפורש ייקבע על ידי המועצה תוך התחשבות בחברים שנותרו באגודה. ברם, אין בדעת הרוב הסתייגות מהעקרון שהתווה השופט ח' כהן ולפיו המיכסה כשלעצמה, להבדיל מגודלה המדויק, היא של המגדל עצמו ולא של האגודה. לכן, גם אין להקיש על שאלת הבעלות במכסה מהתוצאה בע"א 169/87 ברנס נ' חצב מושב עובדים להתיישבות שיתופית ([פורסם בנבו], 18.10.1987). כל שנאמר שם, לעניין מיכסת גידול של תרנגולי הודו לבשר, הוא כי משנקבעה המיכסה המשותפת, מחלקת האגודה את המיכסה למיכסות אישיות נפרדות ומכאן זכותה לשנות את גודל המכסה האישית.