על רקע דברים אלה, קצרה הדרך להכריע בשאלה העומדת לפתחנו.
למי שייכות הזכויות ביחידות ההשתתפות ?
82. כפי שתואר בפתח הדיון, מטרתה של האגודה השיתופית לשמש מסגרת לפעילותם של חבריה ולקידום מצבם הכלכלי. האגודה, המהווה אישיות משפטית בפני עצמה, לא נוטלת חלק בהליך ייצור החלב, המסור כל כולו בידי הרפתנים. תפקידה של האגודה מתבטא בשיווק החלב לתנובה, אגודה שיתופית מרכזית. חיוב הרפתנים בגין ההשתתפות בהון מניות תנובה נעשה, כאמור, על חשבונם של הרפתנים, בהתאם לכמות תוצרתם ששווקה, כאשר כרטיסם האישי מחוייב בהתאם. יחידות ההשתתפות בתנובה נצברו לזכות האגודה לא בשל עצם חברותה בתנובה ויחסיה עם תנובה, אלא כפועל יוצא של כמות החלב ששווקה על ידי הרפתנים. לכן, דעתי כדעת הבורר כי האגודה שימשה מעין "צינור" בינם לבין תנובה, כאשר האגודה מעבירה ליצרני החלב את כל הסכום ששולם על ידי תנובה עבור תוצרת החלב, בניכוי ההוצאות והחיובים של תנובה ובניכוי הוצאות האגודה. המדובר בסימטריה פשוטה הפועלת לשני הכיוונים: האגודה פעלה עבור חבריה לצורך שיווק תוצרת החלב לתנובה והאגודה פעלה עבור חבריה לשם קבלת התמורה עבור תוצרת החלב, כאשר חלק מהתמורה כולל את יחידות השתתפות בתנובה. יש בכך כדי להסביר מדוע לאורך עשרות בשנים ניהלה האגודה חשבונות מדוייקים של הסכומים ששילם כל רפתן בעבור "הון מניות תנובה חלב". הדבר מעיד כי הרישום נעשה לצורך חלוקה פנימית של מניות אלה בין החברים הרפתנים.
ככל שאני נדרש לקונסטרוקציה משפטית לתיאור פעולת האגודה כ'צינור' וכמי שפעלה עבור החברים ששווקו את התוצרת החקלאית באמצעותה, נראה לי כי ניתן לראות את האגודה כשלוחה של הרפתנים, ואזכיר את הוראת סעיף 10 לחוק השליחות, התשכ"ה-1965 הקובעת כי "כל נכס שבא לידי השלוח עקב השליחות מוחזק בידו כנאמן של השולח". האגודה טענה כי תקנון תנובה אינו מאפשר לאגודה להחזיק במניות תנובה כנאמן, אך לא מצאתי לכך עיגון בתקנון תנובה, ואיני רואה להסיק זאת מתוך סעיף 7 לתקנון תנובה הקובע כי "תאגיד ורק תאגיד יוכל להתקבל ולהיות חבר באגודה". [במאמר מוסגר אציין כי המערערים בעניין באר טוביה טענו, בהסתמך על סעיף זה, טענה הפוכה לזו של אגודת ניר בנים. לטענתם, אגודת באר טוביה החזיקה במניות תנובה בנאמנות משתמעת עבור כלל החברים].
83. התוצאה אליה הגענו מתיישבת עם עקרונות הקואופרציה המקובלים מאז ומתמיד, וביתר שאת כפי שהתפתחו עם השנים, ברוח הדברים שתוארו בפתח דברינו. האגודה השיתופית אכן מבוססת על עקרונות חברתיים של קואופרציה ועזרה הדדית. ברם, אין פירוש הדבר טשטוש הגבולות בין רכוש האגודה לרכוש היחיד, ואין בעקרונות הקואופרציה כדי לשלול את זכותו של היחיד בקניינו הפרטי אותו צבר בזיעת אפו. אין לייחס חובות של האגודה לחבר ואין לייחס חובות של החבר לאגודה, אין לְנַכֵס לאגודה נֶכֶס של חבר ואין לְנַכֵס לחבר נֶכֶס של האגודה (ה.פ (מחוזי י-ם) 3349/94 תבורי נ' בקוע מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ ([פורסם בנבו], 29.9.2005)). עמד על הדברים השופט (כתוארו אז) ברק בעניין פרי העמק: