"הקואופרציה יונקת חיותה מהרצון להדדיות, לעזרה ולשוויון באותו תחום רחב שבמסגרתו פועל השיתוף. תחום זה אינו משתרע על כלל הקיום האישי ואינו מטשטש את ההבחנה בין רכוש האגודה ונכסיה לבין רכוש הפרט-חבר האגודה – ונכסיו...
הקשר האישי ורווחת הכלל מתבצעים כולם במסגרת האגודה השיתופית ונכסיה. אין הם פולשים - בהיעדר הסכמה לכך - לתחום הקניין הפרטי של החבר, שכן זאת יש לזכור: אגודה שיתופית מאגדת חברים בעלי אינטרס כלכלי משותף. אין להניח כי בשמו של אינטרס זה ניתן לרדת לנכסיו הפרטיים של החבר, תוך טשטוש הקו המפריד הברור בין השניים" (עניין פרי העמק, בעמ' 530-529).
84. האגודה שיווקה את תוצרת החלב של הרפתנים לתנובה, ואת ההוצאות הכרוכות בכך גבתה מהרפתנים, כפי שאת ההוצאות הכרוכות בשיווק הפירות, לדוגמה, גבתה מבעלי המטעים. בבג"ץ 333/85 אביאל נ' שר העבודה, פ"ד מה(4) 581, 602-601 (1991) (להלן: עניין אביאל), עמד השופט ברק (בתוארו אז) על כך שכאשר האגודה פועלת בשמם של חברים מסוימים, ניתן לייחס הוצאות הקשורות בפעילות זו לאותם חברים:
"לעומת זאת, אם היו למושב הוצאות הקשורות לפעולותיו בשם חבר או חברים, או מכוח הסכם עימם, ניתן לייחס הוצאות אלה של המושב לחבר, והמפרק זכאי לתבוע את כיסוי ההוצאות מהחבר. טול את המקרה, בו רכש המושב ציוד חקלאי בשם חבר פלוני או עבורו, ובמסגרת רכישת הציוד שילם המושב סכום פלוני למוכר; סכום זה רשאי המושב - ובפירוק, המפרק – לדרוש מהחבר" (הדגשות שלי – י.ע.).
85. כפי שניתן לייחס לחבר או לקבוצת חברים הוצאות הקשורות בהם, כך ניתן לייחס לחבר או לקבוצת חברים הכנסות הקשורות בהם, ולטעמי, הדברים פשוטים. המסקנה אליה הגיע כב' הרשם, מפקיעה לטובת האגודה את זכותם של הרפתנים בהון מניות תנובה, מניות שנרכשו בדרך של ניכוי מכספי התמורה אשר קיבלו עבור תוצרתם ובזיקה ישירה אליה. התוצאה אליה הגיע הרשם עומדת בסתירה לעקרונות הקואופרציה המקובלים. אחזור ואדגיש כי ענייננו במושב ולא בקיבוץ "הישן" שבו שרר העקרון של חלוקה שוויונית של ההכנסה. ההתאגדות במסגרת המושב נועדה לאפשר לחבר לפתח יוזמה אישית וליהנות מהיתרונות הכלכליים של גורמי הייצור אשר הוקצו לו על ידי האגודה (ויסמן, שם). עקרונות הקואפרציה נועדו דווקא ליצור את התנאים האופטימליים להגדלת הרווח האישי של כל חבר מעמלו-שלו. וכפי שנאמר בעניין שדה צבי:
"אחד העיקרים של קואופרציה - ובה נבדלות האגודות השיתופיות מחברות מסחריות - הוא, שאין מטרת האגודה השיתופית לדאוג לרווחים מהשקעות של חברים, אלא לאגד חברים בעלי מקצוע או מעמד דומה כדי לשפר את מצבם הכלכלי על-ידי פעולות משותפות עבור חברים, כגון קניית מצרכים, מכירת תוצרת והשגת אשראי" (עניין שדה צבי, בעמ' 275).