"עוֹד אֵין זֶה סוֹף. עוֹד יֵש וָיֵש" – בטרם נעילה
120. שלוש הערות לפני סיום:
א. אנו מבקשים להדגיש כי פסק דיננו זה חל על תשלום תשר בענף המסעדנות בלבד, כלומר במסעדות, בתי קפה, ברים ופאבים, לגבי כלל העובדים המהווים חלק מחוליות השירות והנהנים, על פי הנוהג, מכספי תשר.
ב. אנו ערים לכך שבעקבות פסק דין זה, ובהמשך בעקבות כניסתו של ההסדר לתוקף, עשויים להתרחש בענף המסעדנות שינויים כאלה ואחרים, שייתכן שיפגעו במידה זו או אחרת בחלק מבעלי המסעדות, עובדיהן או ציבור הסועדים. למרות זאת אנו סבורים שבראייה כוללת, ההסדר האמור הוא הסדר נדרש ומתחייב על פי ערכי היסוד של שיטתנו המשפטית, ובסיכומו של דבר ייטיב עם הכלל.
ג. לא למותר להבהיר ולהטעים את המובן מאליו, והוא כי אין בפסק דיננו זה כדי לייתר הסדרה של סוגיית התשר בכללותה על ידי המחוקק, והדבר אף רצוי ומתבקש.
"הַשִּיר לאׁתַם, הוּא רַק מַתְחִיל" – סוף דבר
121. הערעור בתיק בודה מתקבל בכל הנוגע לטענה העקרונית של המערערת (ד.ע. יבוא וניהול מסעדנות בע"מ) לעניין סיווג התשר כשכר עבודה לצורך חוק שכר מינימום, ובכל הנוגע לביטול חיובה בתשלום הפרשי שכר מינימום כפועל יוצא מכך. התיק יוחזר לבית הדין האזורי על מנת שיערוך את החישובים הנדרשים בהתבסס על קביעות אלה, כאמור בסעיף 119 דלעיל. טענות המערערת הנוגעות לדמי המחלה – נדחות. לאור התוצאה, יישא מר בודה בהוצאות המערערת בגין ערעורה ובשכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 5,000 ש"ח, שישולמו בתוך 30 יום מהיום.
122. הערעור בתיק קיס נדחה. בהתאם למדיניות פסיקת ההוצאות בהליכי ביטחון סוציאלי, יישא כל צד בהוצאותיו.
ניתן היום, י' ניסן תשע"ח (26 מרץ 2018) במעמד הצדדים.
הנשיא יגאל פליטמן, אב"ד
ורדה וירט-ליבנה,
סגנית נשיא
לאה גליקסמן, שופטת
אילן איטח,
שופט רועי פוליאק,
שופט
גברת מיכל בירון בן גרא,
נציגת ציבור (עובדים)
גברת יודפת הראל בוכריס,
נציגת ציבור (מעסיקים)