"הֵם עִיּנוּ בִּסְפָרִים מְרֻבֵּי כְּרָכִים, וְכַיּוֹם לא שוּם סֵפֶר וְלא עֲרָכִים" – התשר בהקשר של תשלום דמי הביטוח הלאומי – עניין רנסנס
20. כחודשיים לאחר שניתן פסק הדין בעניין מלכה, חזר בית הדין הארצי על קביעותיו העיקריות במסגרת פסק הדין בעניין רנסנס (עב"ל (ארצי) 1349/01 מלון רנסנס – המוסד לביטוח לאומי (14.8.2005); להלן – עניין רנסנס), תוך שהוא שב ומאמץ את "מבחן הרישום בספרים". בעניין זה במוקד הדיון עמד תשר ששולם לעובדי בית מלון על ידי אורחי המלון, לאחר שנרשם בספרי המלון ונוכה ממנו מס במקור. המלון לא שילם בגין סכומי התשר דמי ביטוח ולא כלל אותם בדוחות שהגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד). לאור זאת, המוסד חייב את המלון לשלם דמי ביטוח לאומי בגין סכומים שהתקבלו כתשר.
21. בית הדין האזורי, ובעקבותיו בית דין זה, צידדו בעמדת המוסד, בהסתמך על הנפסק בעניין מלכה. תחילה נקבע כי לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), הבסיס לחישוב דמי הביטוח הוא הכנסתו החודשית של העובד, המוגדרת, בסעיף 344(א) לחוק זה, כהכנסתו "מהמקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה". סעיף 2(2) זה, שעוד ידובר בו במסגרת הדיון בפרשות אסתר כהן, קובע כי מס הכנסה ישולם, בין היתר, על הכנסה מ"השתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; ... והכל – בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו". בית הדין הארצי החיל על נסיבות העניין את "מבחן רישום הספרים" שנקבע בעניין מלכה, והוסיף שבנסיבות העניין, משהתשר נרשם בספרי המלון והמלון הוא ששילמו לעובדים, על פי סידור קבוע שהיה מוסכם על הצדדים, יש לראותו כהכנסת עבודה ולשלם בגינו דמי ביטוח. בית הדין ציין כי "בפסק דין מלכה פורטו אומנם התנאים שבהתקיימם יוכר תשר כשכר עבודה לצורך חוק שכר מינימום, אולם הדברים שנכתבו שם אף יפים לענייננו".
עוד נקבע כי המסקנה האמורה עולה בקנה אחד עם תכלית חוק הביטוח הלאומי ועקרונותיו, שלפיהם יש חשיבות לקביעת ההכנסה האמיתית של המבוטח, שכן היא מהווה בסיס לא רק לגביית דמי הביטוח, אלא גם לתשלום גמלאות שהן יחסיות להכנסה או תחליף לה (להלן – גמלאות מחליפות הכנסה). בהקשר זה הובא הציטוט הבא מפסק הדין בעניין בשירי:
"התשלום והחלוקה קשורים קשר בל ינתק זה בזה, כצבת בצבת עשויה למילוי תכליתו הסוציאלית של החוק. באין תשלום דמי ביטוח על פי ההכנסה האמיתית לא תיתכן חלוקה נאותה של הגימלאות על פי קריטריוני החוק ותסוכל תכליתו" (עב"ל (ארצי) 316/03 בשירי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע מ (2005) 145 (2004)).