33. המסקנה זהה בקשר לטענתו של מר אלון לפיה קבוצה בשם Natasha של חברת Asiatours חויבה בתעריף "כאילו היו אורחים מקומיים (ישראליים)" (פס' 16.2 לחוות הדעת). אף אם אניח לצורך הדיון (ואינני מניח) כי קבוצה של חברת Asiatours היא בהכרח קבוצה של תיירים מאסיה, התעריף המוזל במחירון לא היה עבור כל תייר מאסיה, אלא לתייר ממזרח אסיה דווקא. מכאן שהנתבעים לא הראו כי מדובר בדוגמה זו בניפוח מחירים. רק בבחינת למעלה מן הצורך אציין: על-פי ההסכם הראשון, הנתבעת 1 מוסרת את רשימת האורחים לתובעת כל יום (פס' 31(א)(3.1) לחוזה הראשון), ולכאורה המידע להוכחת ארץ המוצא של התיירים בקבוצה צריך להיות מצוי אצל הנתבעת 1, אך נתונים כאלה לא הוגשו כראיות.
34. המסקנה דומה אף לגבי דוגמה שהביא מר אלון בקשר לקבוצה בשם Canadian Eden Group (סעיף 16.3 לחוות הדעת). כאמור הפילוח במחירון אינו בין ישראלים, תיירים (ככלל) ותיירים משלושת המוצאים המוזלים, אלא – בין ישראלים ותיירים (ככלל) מזה, ותיירים משלושת המוצאים המוזלים מזה. קנדה, אינה ניגריה, ואינה במזרח אסיה או במזרח אירופה.
35. לפחות לגבי מקרה אחד, צודק מר אלון בנוגע לחיוב תיירים מניגריה, מזרח אסיה ומזרח הרחוק שלא בהתאם למחירון. הוא הצביע על כך שביום 28.10.2012 שהתה במתחם בין היתר קבוצה מניגריה (ראו קובץ "חלק ד'" לנספחי תצהיר יחזקאל שבת, ע' 15 לקובץ, קבוצת שורות רביעית, שלישית ושניה מלמטה); אלא שאותה קבוצה חויבה לפי 30 ₪ לארוחה לפחות בגין ארוחת בוקר וארוחת ערב (קובץ "נספחים ה'" לתצהיר דוד זכרי, ע' 26 לקובץ, שורה בענין התאריך 29.10.2012), למרות שעל-פי המחירון תיירים מניגריה אמורים להיות מחויבים בגין חצי פנסיון בסך של 55 ₪ (פס' 17.2 לחוות הדעת).
דוגמה זו מראה, בנוסף, כי למרות שאין במחירון החוזה הראשון פילוח לישראליים, לתיירים (ככלל) ולתיירים משלושת המוצאים המוזלים (אלא הבחנה בין אורחים (ככלל, בין ישראלים או תיירים) לבין תיירים משלושת המוצאים המוזלים), טענתו של מר אלון לפיה התובעת לא הבחינה בין תיירים משלושת המוצאים המוזלים מזה ותיירים אחרים מזה, בכל זאת רלוונטית בהקשר אחד. ראינו לעיל כי המחירון בחוזה הראשון קבע מחיר מיוחד אך לתיירים משלושת המוצאים המוזלים, ולא לתיירים אחרים להבדיל ממקומיים. דא עקא, עולה מהחשבונות של התובעת כי היא קבעה מחיר למבוגר (רגיל), לילד (רגיל) ומחיר ל"תייר"; אולם המחיר לתייר אינו תואם את מחיר המוסכם של 55 ₪ לחצי פנסיון לתיירים משלושת המוצאים המוזלים, אלא, התובעת העמידה אותו על 30 ₪ לכל ארוחה. בין אם התובעת נתנה הנחה מיוזמתה מהמחיר לאורח רגיל לתיירים שאינם משלושת המוצאים המוזלים אך לא דאגה לחייב את התיירים משלושת המוצאים המוזלים לפי התעריף הנמוך יותר; בין אם העמודה בענין "תייר" בחשבונותיה מיועד לתיירים משלושת המוצאים המוזלים והמחיר הנקוב שם גבוה מדי (30 ₪ לכל ארוחה חלף סך 55 ₪ בגין חצי פנסיון) -- החשבונות אינם תואמים את המחיר המוסכם בכל הנוגע לתיירים משלושת המוצאים המוזלים.