41. חיוב היתר הנטען בדוגמת הקבוצה הבולגרית עומד על סך 1390 ₪ (פס' 17.1), וחיוב היתר הנטען בדוגמת הקבוצה הרומנית עומד על סך 1185 ₪.
42. חיוב היתר בשלוש הדוגמאות בהן הכרתי עומד על סך של 7,226 ₪. לפי הלך חישובו של מומחה הנתבעים מדובר בחיוב יתר בשיעור של 2.4% (7226 ₪ מתוך 298,962 ₪). כך, לפי הלך חישובו של המומחה מטעם הנתבעים, ומאחר והתובעת לא הגישה חוות דעת ולא התמודדה עם חישובי מומחה זה, מצאתי מקום להפחית מחשבונות התובעת בתקופת החוזה הראשון סך של 28,875 ₪ (1,203,133 ₪ * 0.024).
ב. תקופת החוזה השני
43. להלן המחירון בחוזה השני:
"מחירון
ארוחת בוקר ישראלית עשירה במיוחד 35 ₪
ארוחת צהריים או ערב ישראלית עשירה במיוחד 40 ₪
ארוחת בוקר תיירים 22 ₪
ארוחת צהריים ערב תיירים 35 ₪
עובדי המתחם ללא תשלום
מדריכים ואו ראשי קבוצות ללא תשלום.
עבור ארוחות ישראלים בשבתות וחגים בלבד תשולם תוספת של 10%
כשרות מיוחדת כגון מחפוד, רובין, לאנאו, שארית ישראל ועטרה ישולם תוספת של 25% למחיר
בית יוסף אוירבך וכ"ו ישולם ללא תוספת מחיר
ילדים מגיל 4 עד 14 ישולם 50% על מחיר הארוחות.
עבור היפוך ארוחות בשבת יתווסף למחיר 5%
ארוחת ערב או משודרגת יתווסף למחיר לישראלים בלבד 25%
אירועים אשר יערכו בחדר האוכל מסעדה או מוצרי מזון שימכרו לדיירים או לאורחי המתחם 25% מההכנסות יעברו למזמינה ו75% לקבלן ארוחות או אירועים שימכור הקבלן באופן עצמאי יעבור למתחם 18%
כל הזמנת מזון ושתיה מכל סוג ומין שהוא יהיה בהסכמת הצדדים בלבד ובחתימתם על הזמנה יחד
....".
44. המומחה מטעם הנתבעים מר אלון טען כי אם לא נקבע אחרת, המחירים במחירון החוזה השני כוללים מע"מ. לטענת המומחה, בניגוד לכך, התובעת חייבה את הנתבעת 1 בתוספת מע"מ בתקופת החוזה השני, והיא אף חייבה את הנתבעת 1 בתוספת 10% לארוחות תיירים בשבת, אשר על-פי מחירון החוזה השני, רלוונטית רק לאורחים ישראליים. עיון בחשבונות התובעת מתקופת החוזה השני מעלה כי טענותיו של מר אלון לפיהן התובעת חייבה עבור תיירים בתוספת עבור ארוחות סוף שבוע וחייבה בתוספת מע"מ, נכונה. ואכן, אם לא נאמר אחרת בחוזה, התמורה כוללת בתוכה את המע"מ (ראו ע"א 738/80 נתן נ' זגורי, פ"ד לז(4) 387, 390 (1983)). לא מצאתי מקום לקבוע כי נקבע מכללא בין הצדדים שהמחירים אינם כוללים מע"מ, שכן בחוזה הראשון, כפי שראינו, נקבע כי חלק מסוים של המחירים כולל מע"מ וחלק אינו כולל מע"מ. על-פי חוות הדעת מטעם הנתבעים מדובר בחיוב יתר בסך כולל של 4,934 ₪. כאמור, התובעת לא הגישה חוות דעת נגדית והיא לא התמודדה עם חישוב המומחה מטעם הנתבעים. על כן גם סכום זה יש להפחית מחיובי הנתבעת 1 כלפי התובעת.