"כשהיו מתארחות במלון קבוצות שדרשו כשרות מחמירה (גלאט כשר) ולאור ההחמרה שנדרשה בהכנת המטבח והכשרתו, לא ניתן היה להפריד את הכלים ולהשתמש בכלים שלא עברו הכשרה מיוחדת, ולכן המטבח כולו הוכשר והמנות שהוצאו היו כולן מנות בכשרות מחמירה כנדרש" (פס' 22).
51. הנתבעים 1 ו-2 טוענים לקנוניה בין התובעת לבין הנתבעת 3 סיגלית חן. לטענתם התובעת שרבבה לתביעתה את גב' חן, שהיתה מנהלת המתחם למשך חודשיים בלבד מתקופת ההתקשרות בין התובעת והנתבעת 1. נטען כי תחילה סירבה התובעת למחוק את גב' חן מהתביעה למרות שחשבונות התובעת לתקופה זו שולמו במלואם בידי הנתבעת 1; אולם לאחר שגב' חן הגישה תצהיר המהווה באורח פלא תמיכה בטענות התובעת (מערכת יחסים שנדיר לראות, כך הנתבעים, בין בעלי דין בשני הצדדים של המתרס), ולאחר שזו העידה ממש כעדה מטעם התובעת, פתאום סירובה העיקש של התובעת למחוק את התביעה נגד גב' חן נמוג, והתביעה נגדה נמחקה בהסכמת התובעת. הנתבעים טוענים בין היתר כי תצהירה של גב' חן אשר הוגש בחודש 3.2017, הוגש באמצעות משרד ב"כ התובעת. לטענת הנתבעים, הסתבר בחקירתה הנגדית של גב' חן כי היתה לה היכרות עם מר זכרי מנהל התובעת ואבי בעל המניות בה קודם להתקשרות הנתבעת 1 עם התובעת, וכי היא היתה זו שהמליצה לנתבעת 1 להתקשר עם התובעת ועם זכרי. לטענת הנתבעים 1 ו-2, עוד עלה בחקירתה של גב' חן כי היכרותה עם מר זכרי המשיכה גם למקום עבודתם הבאה (פרק ו' לסיכומי הנתבעים 1 ו-2).
52. התובעת טענה בסיכומי התשובה:
"בהתייחס לגב' סיגל חן, נתבעת זו נתבעה בכתב התביעה, ואולם לאור עדותה ולאחר שהתובעת בחנה ומצאה כי נתבעת זו אכן טרחה ושילמה לתובעת את מלוא המגיע לה בתקופה בה ניהלה את המתחם, ולאור הערת בית המשפט שסבר כי אין מקום לתבוע את הנתבעת ולכל היותר יש לחייבה בסכום מזערי בלבד (להבדיל מנתבעים 1 ו-2), החליטה התובעת, לאחר שמיעת העדויות טרם הגשת הסיכומים בתיק, לוותר על נתבעת זו ולמחקה מההליך.
ההערות משולחות הרסן של באי כוח הנתבעים 1+2 כלפי התובעת, מנהלה והנתבעת מס' 3, אף שהנתבע מס' 2 העיד כי היא הייתה הטובה שבמנהלים שבמתחם...יש בה כדי ללמד על דרך התנהלות והתבטאות פסולים, תוך העלאת טיעונים רבים ומגוונים, שאין ביניהם ובין הראיות שהוצגו בתיק, ולא כלום" (פס' 12-13).
53. הגעתי למסקנה שאין מקום ליתן משקל של ממש לעדותה של הנתבעת 3 סיגל חן בנושא הכשרות. מר זכרי וגב' חן לא גילו בכתבי הטענות מטעמם (כתב ההגנה של הנתבעת 3 הוגש כ"תהציר") או בתצהירי העדות הראשית שלהם כי גב' חן הכירה את מר זכרי לפני שהתובעת באמצעות מר זכרי התקשרה עם הנתבעת 1 באמצעות גב' חן, או כי גב' חן אף המליצה על מר זכרי למר שבת (פרוטוקול ע' 107 ש' 19-22). ודוק: הקורא את תצהיר העדות הראשית של גב' חן עשוי לחשוב כי היא כלל לא הכירה קודם לכן את מר זכרי או את התובעת, לא כל שכן שהיא זו אשר המליצה לנתבעת 1 עליהם: "ככל הידוע לי, בתחילת חודש ספטמבר 2012 התנהל מו"מ בין התובעת לנתבע מס' 2, אשר אני לא הייתי צד לו, וביום 10/9/12 נכרת בין התובעת באמצעות מנהל , דוד זכרי, לבין הנתבעת מס' 1 הסכם לאספקת שירותי מזון ומשקעות..." (פס' 6). לאור אלה, בצירוף העובדה (אותה כן גילתה גב' חן בסעיף 33 לתצהירה) שהיא אף המליצה על מר זכרי במקום העבודה העוקב אליו הגיעה; והעובדה שהיא ביקשה ממשרד ב"כ התובעת להגיש עבורה את תצהיר העדות הראשית שלה (ע' 111 ש' 13-14) -- איני רואה מקום לבסס על עדותה של גב' חן ממצא לפיו לא ניתן היה להגיש מזון בכשרות מיוחדת לאלה הזקוקים לכך מבלי להגיש מזון מיוחד זה לכל הסועדים במתחם. וכטענת הנתבעים 1 ו-2, גב' חן ממילא לא העידה כי היא הנחתה את התובעת לפעול כך. לאור האמור, וכאשר כאמור טענת התובעת היתה מבוססת לא על נוסח החוזים שבינה לבין הנתבעת 1 אלא על הטענה לפיה מנהלי הנתבעת 1 ומשגיחי כשרות הנחו אותה לפעול כך – טענה שהתובעת לא הוכיחה – הנני מקבל את טענת הנתבעים 1 ו-2 בענין חיוב יתר במנות בכשרות מיוחדת. אעיר כי הגעתי למסקנה זו, ללא צורך להשעין אותה על חוות הדעת מטעם הנתבעים בענין הנהוג בענף בנושא כשרות מיוחדת.