ש. והמשך הרשימה, אלה דברים שאתה אמור להכניס למטבח
ת. לא, זה סעיפים וציוד שהיה כבר במטבח שנרכש שנבנה שחזי ביקש לרכוש אותו ממני, הוא אמר בוא תגיד לי כל מה שיש לך, מה הבאת, זה היה במשרד שלו בת"א ואמרתי את זה על סמך זיכרון של המוצרים הבסיסיים, למרות שאני בטוח שהשמטתי עוד ציודים מסויימים, אמר בוא נחתום שיתווסף בעתיד נעשה מו"מ תוציא חשבונית ואוציא שיק במקביל, מה שקרה בפועל, זה שכבר בחודש הראשון של חודש מאי התשלום של חודש מאי, את סכום 60 אלף ₪, פרס את השיקים עד ספטמבר, החוזה השני היה אמור לשלם 30% שוטף + 10 ימים עבור משכורות, ו-30% נוספים שוטף + 30, ו 40% היתרה שוטף + 60. בפועל הוא פרס במקום סכום של 220,000 ₪, סכום של 140,000 ₪" (ע' 31 ש' 23-31).
עינינו הרואות: בכתב התביעה טענה התובעת כי הביאה מיטלטלין למתחם וכי ניסיונה לקבלם בחזרה בסוף ביצוע ההתקשרות נתקלה בתגובה אלימה. היא לא טענה דבר לגבי הסכמות עם הנתבעים למכירתם לנתבעים. רק לאחר שהנתבעים הפנו לתניה בחוזה השני הקובע, לכאורה באופן חד משמעי שכל המחוברים והמיטלטלין במקום הם בבעלות הנתבעת 1, נולדה גרסת התובעת בענין הבנות למכירת מיטלטלין לידי הנתבעים אשר לא יצאה אל הפועל בסופו של דבר. וזאת, תוך שהתובעת חוזרת על טענתה לפיה החוזה השני "מקפח" אותה. מדובר בגרסה כבושה של התובעת, והרושם העולה ממנה הוא של ניסיון להתאים את גרסתה לתניה חוזית אשר לכאורה סותרת אותה חזיתית וקובעת כי כל המחוברים והמיטלטלין במקום, מצויים בבעלות הנתבעת 1. התובעת גם אינה מציעה הסבר לכבישת הגרסה שיש בו כדי לגרוע מרושם זה.
118. ועוד: ממה נפשך. אם התובעת והנתבעת 1 הגיעו להבנות רצוניות בענין מכירת ציוד של התובעת לנתבעת 1 כנגד תשלום עתידי (אשר בסופו של דבר לא שולם) כטענת התובעת כיום, מדוע לטעון גם בהקשר זה כי החוזה השני "קיפח" את התובעת? קשה להשתחרר מהרושם שהמשותף לטענות התובעת בענין ציוד, והאספקלריה שבאמצעותה נראית בטענותיה הרמוניה גמורה, הם בכך שהטענות נועדו למלט את התובעת מהתניה בסעיף 18(1) לחוזה השני הקובע כי כל המיטלטלין והמחוברים, "לרבות הציוד במטבח ובחדר אוכל" בבעלות הנתבעת 1.
119. מר זכרי, מנהל התובעת ואבי בעל המניות בה, טען לפרשנות הדיבור המופיע לאחר 45 הפריטים הראשונים ברשימת הציוד בנספח א' לחוזה השני (ולפני המשך רשימת הציוד, לפיו "כמו כן רשימה של פריטים נוספים שיתווספו ידנית לנספח"), כדלקמן: מדובר בהסכמה על מו"מ עתידי לרכישת אותו ציוד בידי הנתבעת 1. דא עקא, לדעתי הדיבור הנזכר דווקא משתלב עם הקביעה בסעיף 18(1) להסכם השני לפיו הבעלות בכל המחוברים והמיטלטלין "לרבות הציוד במטבח ובחדר אוכל" היא של הנתבעת 1. שכן, אף אם כדברי מר זכרי, לקראת חתימת החוזה השני נוהל משא ומתן בענין רכישת ציוד התובעת בידי הנתבעת 1 והוסכם כי פריטים יתווספו לרשימת הציוד בנספח א' הנזכר, עיון בנספח זה מעלה שתי מסקנות. הראשונה היא, שאותם הפרטים אמנם התווספו בסופו של דבר לרשימה (ואין מדובר בפרטים שיתווספו לרשימה בהמשך); והשניה היא, שהתובעת הטביעה את חותמתה וחתימתה על הרשימה לאחר שכבר התווספו הפריטים הנוספים הללו, במסגרת חוזה עליו חתמה, שבו נקבע כאמור כי הבעלות בכל המחוברים והמיטלטלין "לרבות ציוד במטבח ובחדר אוכל" היא לנתבעת 1. בחוזה הכתוב החתום הזה אין זכר לטענתו של מר זכרי לפיה העברת הבעלות בציוד לנתבעת 1 היא רק עתידית, ורק כנגד תשלום עתידי.