אך בשולי הדברים אציין, כי עולה מהחשבונות שמסרה התובעת לנתבעת 1 כי מדובר בהתקשרות שבה דרישה מהנתבעת 1 לתשלום 200,000 ₪ לחודש לא היתה מחזה נדיר, ומדובר בחוזה אשר נחתם לאחר שהתובעת כבר עבדה במקום במשך 8 חודשים. הגם שההבדל בין הכנסה ורווח ברור הוא, לא מצאתי כי זועק חוסר הגיון כלכלי מהתניות בענין בעלות במיטלטלין להן הסכימו הצדדים וזאת, גם בהנחה שהתובעת רכשה את הציוד כפי טענתה לפני שהסכימה כי הוא יהיה בבעלות הנתבעת 1.
122. המסקנה היא, כלשון סעיף 18(1) לחוזה השני, שהתובעת והנתבעת 1 הסכימו, ללא כל סייג, כי כל הציוד, מחוברים ומיטלטלין כאחד, בבעלות הנתבעת 1.
שיפוי בגין תשלום למפעיל החיצוני בגין נזק במטבח
123. הנתבעים טענו לזכות לקיזוז בגין נזקים לציוד, לרבות תיקון מכשיר טיגון ("צ'יפסר") וארון חימום בשרי, החלפת מדיח, תיקון מערבלי מזון ("מיקסרים"), הנאמדים לטענת המפעיל החיצוני אשר החליף את הנתבעת 1 בהפעלת המתחם, בסך 80,000 ₪ (פס' 87 לכתב ההגנה).
124. מנהלת ובעלת המפעיל החיצוני רווית אביטל הצהירה כי המפעיל החיצוני נאלץ להשקיע משאבים כספיים עקב הליקויים הנטענים, כספים הנאמדים בסך של 80,000 ₪ (פס' 9 לתצהירה). היא הצהירה כי למיטב ידיעתה הנתבעת 1 פנתה למר זכרי בדרישה לשיפוי.
125. התובעת הפנתה בסיכומים לחקירתה הנגדית של גב' אביטל, בה היא טענה כי היא ומר שבת הנתבע 2 הגיעו לפשרה לפיה מר שבת יישא בעלות הוצאת רשיון עסק למסעדה, למרות שבחוזה השכירות ההוצאות בענין זה חלות עליה (ע' 105 ש' 31-33). זאת, על אף שגב' אביטל הודתה שהיא רכשה את המטבח בתחילת אוגוסט 2013 כאשר הוא כבר היה מותאם עם רשיון עסק, ואילו מכתבה בענין התיקונים הנטענים לציוד הוא מסוף חודש דצמבר 2013, מכאן שלא היה כל קשר לרשיון עסק ומדובר בדרישה מפוברקת.
126. הנתבעים לא התמודדו בסיכומיהם עם טענות אלה של התובעת. הם המשיכו לדבוק בטענה לפיה הנתבעת 1 "שפיתה...את חברת ארזים בסך 80,000 ₪" (פס' 44 לסיכומי הנתבעים). הנתבעים הפנו לעדותה הנזכרת של גב' אביטל; אולם הם לא התייחסו לעדותה לפיה היא הגיעה ל"פשרה" עם הנתבע 2 – עדות ממנה משתמע שהיא הסתפקה בתמורה שערכה פחות מ-80,000 ₪. הנתבעים ממילא לא הגישו כל ראיה בענין עלויות הוצאת רשיון עסק. טענת הקיזוז בענין שיפויו של המפעיל החיצוני, נדחית.
מוניטין
127. הנתבעים טענו בכתב ההגנה לקיזוז בגין פגיעה במוניטין, אולם לא זו בלבד שהם זנחו את הטענה בסיכומיהם; הם ממילא לא הביאו כל ראיה של ממש לפגיעה במוניטין או להיקפה של פגיעה כזו, כך שטענת הקיזוז בענין מוניטין נדחית.