"אייל שלום,
בפנייתי הקודמת אליך בנוגע להעברת התשלומים הפנת אותי שוב לניר אך גם לניר אין פתרונות.
עדיין לא הועברה יתרת התשלום מחודש קודם (כ-50.000 ₪) כמו כן לא הועבר התשלום ל10/12. העברתי את החשבון לפני עשרה ימים
עיכוב התשלומים פוגע ביכולת התפקוד שלנו באופן משמעותי. עדיין לא שולמו משכורות לעובדים, ואנו מעכבים תשלומים לספקים.
לו לפחות היו שיקים בידי יכולתי לבקש אשראי נוסף מהבנק, אך אני נותר ללא כל דרך פעולה.
אני מאוד מבקש ממך פעל בבקשה להעברת יתרת התשלום מהחודש הקודם, ולקבל את ההמחאות לידי על מנת שאוכל לפעול
תודה—
בברכה,
דוד זכרי, מנהל
....".
בהודעה נוספת שהגישה התובעת, כותב מר זכרי למר ניר מועלם:
"ניר שלום,
א. בפגישתנו האחרונה יחד עם אייל, נתבקשתי לפתוח מחדש את החוזה ולהוזיל מהמחירים שסוכמו בחוזה המקורי. כמו כן לשנות תנאי תשלום.
ב. כידוע לך הסכמתי לשינויים מסוימים, אך התננו במפורש כי השינויים הללו מותנים בהעברת התשלומים במועדם ולפי הסיכום החדש.
ג. כתבנו זאת בסיכום הפגישה החתום על ידך.
ד. למרות שסיכמנו את חודש אוקטובר, (יצא סיכום פגישה והודעת תשלום עבור חודש זה) ביקשת ממני לעבור עליו שוב, ובינתיים מעוכבים כ-50,000 ₪ עבור חודש אוקטובר, וזאת לפי בקשתך, עד שנעבור שוב על חשבון חודש זה.
ה. העברתי לך ב-03/01/13 את חשבון חודש דצמבר, על מנת שתוכל לאשר אותו
ביקשתי ממך לשבת על החשבון בשבוע שעבר, טענת כי צפוף לך בסוף השבוע וביקשת לשבת ביום ראשון 6/1.
ביום חמישי דחית את הפגישה ליום שלישי, אמרת שלא יהיה לך זמן ביום ראשון
הגעתי אתמול בשעה שקבענו, ושוב לא מצאת זמן לשבת איתי, ביקשתי לדחות את הפגישה להיום, פנינתי עיסוקים נוספים ודחיתי דברים על מנת להגיע היום לפגישה כפי שקבענו, אך שוב הודעת לי לא להגיע היות ואינך מרגיש טוב. אני מאד רוצה לקוות שאין זו מריחה נוספת.
יש בידיך את כל הנתונים בנוגע לארוחות, ליתר ביטחון אני שולח לך שוב את התחשבנות חודש אוקטובר, ודצמבר, עבור עליהם תבדוק את כל מה שאתה צריך לבדוק, אם יש לך הערות אז תוכל להעיר אותם על גבי נייר העבודה שאני שולח לך,
מכל מקום מועד התשלום של חודש אוקטובר חלף מזמן, ומועד העברת הצק'ים ותשלום הראשון של חשבונית דצמבר הינו מחר.
אני מצפה שתעמוד בסיכומים שלנו,
בברכה,
דוד זכרי, מנהל
..."
כן כתב מר זכרי למר מועלם ביום 31.1.2013: