תפקידו של בית המשפט במסגרת סעיף 303 לחוק החברות – הגם שהוא נעשה באופן מוגבל ותוך הסתמכות על מידע חלקי בלבד, הוא להגן על נושי החברה שבדרך כלל אינם מצויים באולם בית המשפט. הגם שהמחוקק קבע בסעיף 303(ב) כי על החברה ליידע את הנושים אודות כוונתה לחלק דיווידנד שאינו עומד במבחן הרווח, הרי ניתן להניח שברוב רובם של המקרים, נושי החברה אינם מודעים לחלוקה נושא הבקשה.
יתרה מזאת – כאשר מדובר בנושים שסכום הנשייה שלהם אינו גבוה, סביר להניח כי גם אילו הם היו מודעים לחלוקה המתוכננת, לא היו להם די משאבים כדי לבחון את השלכתה על סיכויי התשלום של חובה של החברה כלפיהם, ולהתנגד לבקשת החלוקה תוך טענה כי החלוקה עלולה לפגוע ביכולת הפירעון של החברה. זו הסיבה שברוב המקרים לא מגישים נושי החברה התנגדויות לבקשת החלוקה – מה שהופך את תפקידו של בית המשפט למשמעותי וחשוב.
27. נסיבות המקרה דנן הן כאמור שונות. ראשית, כעולה מחוות דעתו של ב"כ הכנ"ר שאני מוצאת לנכון להסתמך עליה, לא קיים חשש ביחס ליכולת הפירעון של החברה בהתייחס להתחייבויותיה לטווח הקצר. החשש היחיד הוא מפני האפשרות של החברה לפרוע את התחייבויותיה לטווח הארוך. כפי שהובהר, הנושה היחיד של החברה שיש לה התחייבויות כלפיו לטווח הארוך הוא סינדיקט הבנקים SVB.
ואולם, ההנחה העולה מחוות דעתו של הכנ"ר כמו גם מבקשת החברה, היא כי לא זו בלבד ש-SVB מודע לבקשה אלא שהוא מודע לכך שהאשראי שהוא יעמיד לחברה נועד כדי לאפשר לה לחלק את הדיווידנד נושא הבקשה דנן והוא מסכים לכך. ההנחה היא אם כן כי SVB מסכים לבקשת החלוקה חרף הסיכון שהיא מטילה על האשראי שהוא מתכוון להעמיד לחברה.
28. זאת ועוד. סעיפים 302 ו-303 נועדו לטעמי להגן על אותם נושים שהעמידו אשראי לחברה לפני בקשת החלוקה. ביחס לנושים כאלה, האשראי שהם העמידו לחברה ניתן לה בהסתמך על הערכתם את יכולת הפירעון של החברה (הערכה שמשליכה על שיעור הריבית שהתבקש) וזאת בלא שהם הביאו בחשבון את החלוקה נושא הבקשה. שינוי עתידי הנובע מחלוקת דיווידנדים על ידי החברה לבעלי מניותיה, הוא במקרים כאלה שינוי שנושי החברה לא צפו אותו, ולכן בית המשפט צריך לבחון את השאלה האם שינוי זה עלול לפגוע בזכויותיהם.
29. שונים הם פני הדברים כאשר – כמו במקרה דנן – ישנו נושה שמסכים להעמיד לחברה אשראי בידיעה כי האשראי הזה נועד כדי לאפשר לחברה לחלק דיווידנד. נושה כזה צפוי "לתמחר" בשיעור הריבית שהוא יבקש מהחברה בקשר עם ההלוואה שהוא מעמיד לה, את הסיכון הנובע מהחלוקה, כלומר הסיכון שהחלוקה של האשראי הזה לבעלי המניות תפגע ביכולתה של החברה להשיב לו את ההלוואה. הדברים שלעיל יפים ביתר שאת כאשר הנושה בו מדובר הוא נושה מתוחכם שיש לו כלים טובים ומשוכללים להעריך את הסיכון הזה, לתמחר אותו ולקבל החלטה מושכלת האם ובאילו תנאים הוא מבקש להעמיד את האשראי המבוקש לחברה.